This post is also available in:
English (אנגלית)
ארצות הברית השלימה את שלב התכנון של תוכנית ההגנה מפני טילים רב שכבתית חדשה, הידועה בשם "כיפת זהב". המערכת, שפותחה בתגובה לאבולוציה המהירה של טכנולוגיות הטילים, נועדה להגן מפני איומים מתקדמים מכלל התווכים – יבשה, ים, אוויר ואפילו חלל.
כיפת זהב, שלוקחת השראה ממערכת כיפת ברזל הישראלית, אמורה להתמודד עם היקף איומים רחב יותר. כיפת זהב מפותחת ליירט קשת רחבה של מערכות נשק, כולל טילים על-קוליים וכלי נשק מסלוליים כגון FOBS (מערכת הפצצה במסלול כבידתי חלקי), אותם ניתן לשגר מהחלל.
למערכת יש מבנה הגנה בשכבות ומשלבת חיישנים יבשתיים ומבוססי חלל. מבנה זה מאפשר יירוט במספר שלבים: במהלך גילוי קדם-שיגור, באמצע הטיסה ואפילו מהמסלול. הוספת מיירטים מבוססי חלל מסמנת חידוש משמעותי ממערכות ההגנה הנוכחיות מפני טילים.
על פי מקורות רשמיים, ממשלת ארה"ב הקצתה 25 מיליארד דולר ראשונים לפרויקט, כאשר סך העלויות לטווח ארוך צפוי לעלות על 175 מיליארד דולר. עם זאת, אנליסטים בקונגרס טוענים כי תג המחיר עשוי להגיע ל-542 מיליארד דולר במהלך שני העשורים הקרובים, בעיקר בשל המורכבות של פיתוח ופריסה של רכיבים מבוססי חלל.
מבנה הפיקוד ינוהל על ידי כוח החלל של ארצות הברית תחת פיקודו של הגנרל מייקל גוטליין. תיאום מרכזי יבטיח תגובות מהירות ומסונכרנות לאיומי טילים על פני תווכים מרובים.
ההודעה על המערכת באה על רקע החשש העולמי הגובר מפני טכנולוגיות טילים מתפתחות שפותחו על ידי מדינות אויב כמו סין ורוסיה. כיום, כאשר ישנם כלי נשק על-קוליים המסוגלים להתחמק ממערכות הגנ"א קיימות, המטרה היא שכיפת זהב תחזיר את היתרון הטכנולוגי של ארה"ב בהגנה אסטרטגית.
התעניינות ראשונית בינלאומית בשיתוף פעולה כבר עלתה. על פי הדיווחים, קנדה הביעה רצון להצטרף ליוזמה, תוך שהיא מצטטת סדרי עדיפויות ביטחוניים משותפים.
אם תצליח במשימתה, "כיפת זהב" תוכל להגדיר מחדש את הסטנדרט של הגנה מפני טילים, ולעבור מהגנה אזורית להגנה גלובלית ורב-תחומית.
