This post is also available in:
English (אנגלית)
על פי דו"ח של ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), שוק הבינה המלאכותית העולמי צפוי לגדול משמעותית ולהגיע ל-4.8 טריליון דולר עד 2033. עם זאת, צמיחה זו באה עם חששות סביב השפעתה על כוח העבודה, עם פוטנציאל להשפיע על עד 40% מהמשרות ברחבי העולם. בעוד שהבינה המלאכותית מציעה צמיחה משמעותית בפריון העבודה, היא גם מעלה שאלות לגבי עקירה של משרות, והפעם דווקא בתחומים מבוססי ידע במיוחד.
שינוי זה מציב אתגר גדול יותר לכלכלות המפותחות, החשופות יותר לסיכונים הפוטנציאליים של אוטומציה, אך גם מצוידות טוב יותר כדי לנצל את היתרונות של הבינה המלאכותית. לעומת זאת, כלכלות מתפתחות עשויות למצוא את עצמן בעמדת נחיתות, שכן אוטומציה המונעת על ידי בינה מלאכותית נוטה להעדיף השקעות הון על פני עבודה, מה שעלול להגדיל את אי השוויון העולמי.
UNCTAD מדגישה כי הריכוז של תשתיות AI ומומחיות רק בכמה מדינות, בעיקר ארה"ב וסין, מהווה סיכון להעמקת הפערים הקיימים. נכון לעכשיו, רק 100 חברות ברחבי העולם שולטות בהוצאות מחקר ופיתוח של AI, המהוות 40% מההוצאה העולמית הכוללת. פער זה מצביע על כך שמדינות ללא גישה משמעותית למשאבי AI עשויות להיאבק כדי למנף באופן מלא את הפוטנציאל שלה לצמיחה ולפיתוח בר קיימא.
למרות הסיכונים, האו"ם קורא לממשלות ברחבי העולם לנקוט בצעדים פרואקטיביים. השקעה בתשתיות דיגיטליות והכשרה מחודשת של כוח העבודה נתפסות כקריטית כדי להבטיח כי הבינה המלאכותית תוכל לשפר את הזדמנויות התעסוקה במקום לחסל אותן. יתר על כן, האו"ם מדגיש את החשיבות של מנהל בינה מלאכותית כולל, ומזהיר כי מדינות רבות, במיוחד בדרום הגלובלי, נעדרות כיום מדיונים מרכזיים סביב מדיניות AI.
בזמן בו הבינה המלאכותית הופכת למניעה מרכזית של שינוי כלכלי, האו"ם קורא לשיתוף פעולה בינלאומי חזק יותר כדי להבטיח שהיתרונות של הבינה המלאכותית משותפים ברחבי העולם, וכי הפיתוח שלה נותן עדיפות לאנשים, לא רק לטכנולוגיה.
