This post is also available in:
English (אנגלית)
כיום, בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, נתונים ביומטריים נמצאים בכל מקום – החל מזיהוי פנים בטלפונים הניידים שלנו ועד לשימוש בטביעת אצבע כדי להזדהות על המחשב הנייד.
זיהוי פנים היא השיטה הנפוצה ביותר – סריקה של תמונות או קטעי וידאו ממכשירים וזיהוי פרצופים נקראת גם "ראיית מחשב" (computer vision), שהיא טכנולוגיה מבוססת AI. המערכת בדרך כלל מזהה וממפה כ-68 "סממני פנים" ספציפיים (הפינות של העיניים, קצה האף, קצוות השפתיים) כדי ליצור "טביעה דיגיטלית" של הפנים ולזהות את האדם בזמן אמת. כך היא יוצרת ייצוג של הפנים מבלי לאחסן תמונה בפועל ומשפרת את הפרטיות והיעילות של המערכת.
על פי Techxplore, עסקים רבים אוספים ומשתמשים בנתונים ביומטריים למטרות אבטחה, שיפור חוויית הלקוח או היעילות של העסק. עם זאת, משמעות הדבר היא שהם חייבים להיות אחראים גם על אחסון ושימוש אתי ושקוף בנתונים האלה, ולהתייחס לבעיות האתיות וחששות הפרטיות של הציבור.
פעילים למען הזכות לפרטיות מביעים את דאגתם לגבי הפרות אפשריות של זכויות אדם כאשר מדובר בלכידה ואחסון של נתונים ביומטריים ללא הסכמה. ואכן, צרכנים לעתים קרובות מסרבים לשתף מידע אישי, במיוחד מאז העלייה בפופולריות והנגישות של זיופי deepfake ואיומי התחזות אחרים.
נושא מרכזי נוסף הוא עניין ההסכמה – כיצד הציבור יכול לתת הסכמה מדעת אם הוא כל הזמן מנוטר על ידי מצלמות ולא יודע מי מאחסן את הנתונים ולמה הם משמשים? כמעט בלתי אפשרי להבטיח שהציבור יהיה מודע וייתן את הסכמתו לשימוש בנתונים הביומטריים שלו ללא החלת פרקטיקות שקופות ומנגנוני הסכמה מפורשים.
דוגמה לבעיה אפשרית בגניבת נתונים ביומטריים היא העובדה שלא ניתן לשנות אותם. שלא כמו כרטיס אשראי גנוב אותו ניתן לבטל, אי אפשר לשנות את הפנים שלנו, מה שמגביר את הסכנה כשמדובר אבטחה – אם יש דליפה ממאגר נתונים, גורמים זדוניים יכולים להשתמש לרעה בנתונים למטרות גניבת זהות, הונאה, או הטרדה.
פתרון אפשרי לבעיה ההולכת וגדלה זו הוא חקיקה נאותה – חוקים המחייבים הסכמה ברורה לפני שלוכדים ומאכסנים את הנתונים הביומטריים של הציבור, כמו גם קביעת סטנדרטים מחמירים לאופן בו הנתונים מאוחסנים ומאובטחים על מנת למנוע הפרות פרטיות. נקודת התחלה טובה יכולה להיות שילוב העקרונות של בינה מלאכותית אחראית (responsible AI) לתוך הפריסה של טכנולוגיית זיהוי פנים, משום ששיטה זו מדגישה הוגנות, אחריות, שקיפות ואתיקה.
אבן הפינה של בינה מלאכותית אחראית היא שקיפות – אם עסק המשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים לא חושף את הפרקטיקות שלו, הציבור לא יכול לסמוך שיתנהל עם הנתונים הביומטריים שלו.
