This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

כלי טיס מכל הסוגים, לא משנה אם מדובר במטוסי ג'מבו 747 או ברחפנים קטנים, מנצלים איזשהו מקור אנרגיה לטובת הנעה ותעופה. אך בין אם מדובר בדלק או בסוללות AA, כל כלי טיס צריך לקחת בחשבון במשקל מקור האנרגיה שמניע את הכלי, מכיוון שככל שמקור האנרגיה כבד יותר, כך גם קשה יותר לכלי הטיס להישאר באוויר. בעקבות זאת, מטוסים כמעט לעולם לא ממריאים עם טנק דלק מלא, עודף הדלק גורם למטוס לשרוף משמעותית יותר דלק ממה שבאמת צריך.

אך לעומת זאת, הסיפור הוא מעט שונה במקרה של רחפנים. רוב הרחפנים המסחריים מנצלים בערך שליש מהמסה שלהם לטובת סוללות, ועדיין הסוללות יחזיקו רק לבערך חצי שעה של זמן טיסה. כאשר ישנם מטוסים המסוגלים לבצע תדלוק אווירי, אין יותר מדי רחפנים המסוגלים לבצע "טעינה אווירית". לפחות עד לא מזמן.

חוקרים ב-UC Berkeley הצליחו לפתח רחפן שמקביל למטוס תדלוק אווירי. הם עלו על הרעיון לשגר רחפנים קטנים שיטוסו לרחפן ראשי וגדול יותר במטרה להטעין אותו תוך כדי שהייה באוויר. 

הרחפן הראשי שבו החוקרים השתמשו בניסוי שוקל כ-820 גרם ונושא סוללת ליתיום 2.2 אמפ"ש (אמפר שעה), הוא מסוגל לרחף באוויר למשך כ-12 דקות, כפי שדווח ב-Spectrum.ieee.org. הרחפנים הקטנים שוקלים רק 320 גרם ומונעים על ידי סוללת 0.8 אמפ"ש. הרחפנים הקטנים נושאים מטע"ד בצורת סוללת 1.5 אמפ"ש לטובת טעינת הרחפן הראשי.

המערכת עובדת כך שהרחפן הקטן מנמיך בגובה באיטיות עד שהוא מתחבר לרחפן הראשי, תוך כדי שהרחפן הראשי באוויר. כאשר הרחפן הקטן מתחבר לחלק העליון של הרחפן הראשי, הרחפן הקטן מתחיל להעביר מתח לרחפן הראשי כך שהרחפן הגדול מרחף באמצעות האנרגיה שהועברה אליו מהרחפן המשני.

המטרה היא שהרחפן הראשי ישתמש בסוללה שלו רק כאשר הוא לא מחובר לעוד רחפן. בניסויים, החוקרים הצליחו להאריך לרחפן הראשי את זמן הטיסה מ-12 דקות לכמעט שעה בזכות שיטת הטעינה האווירית.

לטכנולוגיה הזו יש מספר יישומים פוטנציאלים בתחומים אזרחיים וצבאיים, כגון איסוף מודיעין והעברת ציוד. בהתחשבות בכך שהטכנולוגיה, באופן תיאורטי, מאפשרת טיסה בלתי מוגבלת, הקונספט החדש של טעינת רחפנים באוויר ככל הנראה יסייע למהפך בתחום הרחפנים.