מטוס ריגול רוסי מעל שמי ארה"ב?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
ביום שני, ה- 22 בפברואר, הגישה רוסיה בקשה להטיס מטוס ריגול עמוס בציוד מעקב מעל שמי ארה"ב. לאלו מאיתנו שאינם בקיאים, הבקשה אולי נשמעת מוזרה למדי, אבל היא באה כחלק מהאמנה לשמים פתוחים, אשר אושרה בשנת 1992 ונכנסה לתוקף בשנת 2002. החתומים על האמנה מורשים להטיס כלי טיס שאינם מצוידים בתחמושת – מצוידים במצלמות סטילס, וידאו, ואינפרה-אדום, כמו גם סוגים מסוימים של מערכות מכ"ם – מעל הטריטוריה האווירית של חברות אחרות באמנה. כל המטוסים נבדקים על מנת לוודא שהציוד אכן תואם את ההגדרות וההחלטות של כל מדינה.
המטרה של אמנה זו, מסביר דובר הפנטגון קפטן ג'ף דייוויס, היא למנוע הסלמה צבאית על ידי מתן האפשרות למדינות החתומות לוודא את טבעם של המהלכים הצבאיים של המדינות האחרות.
“אנחנו צריכים לזכור כי בעוד שיש לנו מידע מודיעיני טוב למדי על רוב מדינות העולם, לרבות מהמדינות האחרות אין מידע מודיעיני מוצלח כל כך עלינו," אמר דייוויס. "כך, לטובת שקיפות ו[הימנעות] מחישובים שגויים מצידם, לפעמים שווה יותר לאפשר להם להעיף מבט במה אנחנו עושים או מה אנחנו לא עושים."
גם ארה"ב וגם רוסיה "עשו זאת כבר פעמים רבות בעבר," אמר דייוויס.
המדיניות אינה חפה מביקורת. האדמירל ססיל הייני, ראש הפיקוד האסטרטגי של ארה"ב, טען במכתב שכתב לחבר הקונגרס מייק רוג'רס כי הניצול של האמנה הפך לחלק מדרכי הפעולה הרוסיות לאיסוף מידע מודיעיני.
“בנוסף לטיסה מעל מתקנים צבאיים, טיסות השמיים הפתוחים הרוסיות יכולות לטוס ולאסוף מידע על משרד ההגנה, על הביטחון הלאומי, ועל התשתיות הלאומיות," כתב הייני. "הפגיעות אשר נחשפת על ידי ניצול המידע הזה ועלויות ההרגעה הופכות והולכות לקשות יותר לאפיון."
האמנה הוסדרה בתקופה של צילום בפילם וציוד לא מתוחכם, ואולי יש לתת עליה את הדעת מחדש. חברות האמנה בחנו כיצד אפשר לעדכן אותה לזמנים המודרניים, אך עד כה היא נותרת נכונה לעידן טכנולוגי של לפני כמעט רבע מאה.
