מערכת "מסר אישי" להודעות חירום של פיקוד העורף

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת דב לחמן

מערכת "מסר אישי" להודעות דמויות SMS מפיקוד העורף על התרעות "צבע אדום" ונפילות טילים נכנסה ביום שישי ה– 25/7/2014 לפעילות מבצעית ברוב חלקי הארץ. ההודעות שישלח פיקוד העורף יתקבלו ברוב מכשירי הטלפון הסלולאריים הנמצאים בשימוש בישראל אבל רק אצל המנויים בשלושת מפעילות הסלולר הגדולות, סלקום, פלאפון ופרטנר.

הודעות החירום אותן שולח פיקוד העורף משודרות בערוץ ייחודי המכונה CB (קיצור של Cell Broadcast) המובנה בתקשורת הקבועה אותה מבצע כל מכשיר סלולארי פעיל, גם אם הוא בשיחה, בגלישה או תוך כדי שימוש באפליקציות שונות.

ערוץ ה-CB מוגדר על ידי גוף תקינת התקשורת הבינ"ל ומכתיב ליצרניות הסלולר (יצרני מכשירי הקצה וספקיות ציוד ליבות הרשתות הסלולריות) את מבנהו, אופן יישומו והשימוש בו על ידי משתמש הקצה (ה– User).

שידור ה-CB נעשה מאתר סלולארי בודד, או מקבוצת אתרים (ע"פי החלטת המפעילה הסלולארית) לכל המכשירים המקבלים שירות מאותו אתר בזמן שידור ההודעה. בניגוד לשיטת העבודה הסטנדרטית ברשתות סלולר בהן הרשת מחפשת באופן ספציפי מכשיר בודד על מנת למתג אליו שיחה, SMS או גלישה (תהליך הנקרא Paging), בתהליך ה-CB האתר הסלולארי משדר לכל הטלפונים הנמצאים תחתיו באותו רגע מבלי לדעת פרטים על זהותם. זהו תהליך חד כיווני, בו לרשת הסלולארית, אין כל אפשרות לדעת אם המנוי קיבל את הודעת ה-CB אם לא (בניגוד ל-SMS או שיחה, בה הטלפון מדווח בחזרה לרשת על כל כישלון או הפרעה).

פיקוד העורף מגדיר למפעילות הסלולר את אזורי ההתרעות והן מזינות את הודעות ה-CB רק לאתרים הנותנים כיסוי סלולרי באותו אזור מוגדר.

הכוונה המקורית בייסוד ערוץ ה-Broadcasting הייתה לאפשר שירותים מבוססי מיקום (Location Based Services – LBS) כגון פרסום, מזג אוויר, הודעות מוניציפאליות ועוד. היתרון הגדול הטמון בשיטה הוא מהירות ומיידיות קבלת ההודעה במכשיר הטלפון, ללא תלות בפרוטוקולים מורכבים או בתנאי גלישה באינטרנט.

iHLS – Israel Homeland Security

שימוש דל בשירות ה-CB ובשירותים מבוססי מיקום בכלל, עקב דרישה מסחרית נמוכה, הביא את יצרניות מכשירי הקצה מחד וספקיות התשתיות מאידך להזניח את הטכנולוגיה ולכן קיימות כיום בעיות תאימות (Compatibility) רבות בין יצרניות תשתית, מכשירי קצה ומפעילות סלולר, בישראל ובעולם.

פיתוח טכנולוגיית "מסר אישי" החל בשנת 2008 (!) ופרויקט התאמתו, בהנחיית פיקוד העורף לרשתות הסלולר בישראל החל ב-2010 בתקציב אדיר מימדים של כשלושים מליון שקלים. שלושת מפעילות הסלולר הגדולות, בתום מאבקים לא קלים, "נענו" לרגולציה אותה כפה משרד התקשורת ועל כן רוב המנויים בעלי סמארטפונים מבוססי "אנדרואיד" וגם רוב בעלי המכשירים הישנים יותר יקבלו את הודעות פיקוד העורף.

לצד היתרונות הרבים של קבלת התרעה בטלפון הסלולארי קיימים מספר חסרונות, טכנולוגיים, ומעשיים:

• "זליגה": לעיתים, מסיבות התלויות בד"כ בניהול משאבי הרדיו של רשת סלולארית, יקבל מנוי הנמצא מחוץ לאזור שאליו יועדה ההתרעה הודעת CB

• חוסר כיסוי: במצבים בהם קיים כיסוי סלולארי גבולי, ייתכן מצב בו שידור ה– BC לא יגיע למכשיר הטלפון

• הגדרות: בחלק מהמכשירים ישנן הגדרות אותן צריך המשתמש להגדיר חד פעמית. (אפשור, שפה, ערוץ וכו').

• רגולציה (1): כבר למעלה מחמש שנים מתקיים דיון לגבי רגולציה והיתר משרד התקשורת המתנה תמיכה ב-CB לייבוא מכשירים לישראל.

• רגולציה (2): משרד התקשורת הצליח לכפות רק על שלושת המפעילות הגדולות לשתף פעולה עם פיקוד העורף ולא התנה את רישיון האחרות בתמיכה בהודעות CB.

מנויי המפעילות הסלולאריות העצמאיות קטנות (גולן טלקום, הוט מובייל) שאינן עושים שימוש ברשתות מארחות (של המפעילות הגדולות) לא ייהנו מהודעות CB של פיקוד העורף. מנויי המפעילות הוירטואליות (כדוגמת רמי לוי, אלון סלולר) יקבלו את הודעות ה– CB, במגבלות של מנויי המפעילות הגדולות (סוג מכשיר, איזור כיסוי וכו').