האינטרנט במצבי חירום

האינטרנט במצבי חירום

9007784_sהאינטרנט במצבי חירום – מה יקרה אם האינטרנט יקרוס במצב חירום? מעל 100 מיליון מתקפות סייבר על אתרים ממשלתיים במהלך מצבי חירום. מכרז חדש של מפקדת פיקוד העורף לפיתוח יישומים לשעת חירום

אגודת האינטרנט הישראלית (ISOC-IL) דנה בנושא “המדיה החדשה תחת אש” בכנס האגודה שנערך לאחרונה. ראש מדור New Media בצה”ל, סשה דרטווה, השתתף בפנל שבחן את נושא הפרסומים של מדינת ישראל ברשת. דרטווה קבע ” לאחר 57 מיליון חשיפות בפייסבוק, ומעל 10 מיליון ב-You Tube, אמצעי התקשורת הפסיקו לדבר על ההפגזה בעזה, והתחילו לדבר על הציוצים של צה”ל בטוויטר. CNN הגדיר אותנו כהצלחה טכנולוגית. חלק מהצלחתנו ניתן לייחס לעובדה שגייסנו את אזרחי ישראל לקחת חלק פעיל בפרסומי המדינה בפייסבוק ובטוויטר – ואנו ניצחנו במלחמה זו.”

מיכל שרייבר, מנכ”לית חברת Webb – Dunn, חברה המנהלת את הנוכחות החברתית של פיקוד העורף בצה”ל, הסבירה איך פיקוד העורף מנהל את נוכחותו ברשתות החברתיות במצבי חירום: “מטרת השימוש ברשתות החברתיות היא ליצור דו-שיח עם האזרחים הן בשגרה והן במצבי חירום”. היא הוסיפה ש”במהלך הפעולה האחרונה של צה”ל תדרכנו את האוכלוסייה והרגשנו שעל ידי כך הצלנו חיים “.

דיון הפנל הראשון בכנס נוהל על ידי טל נברו, יועצת, מדריכה ומרצה בנושא מדיה חברתית. חברי הפנל היו: בן לאנג, שיצר את עמוד הפייסבוק  Iron – Doom – Count, אריק שור, שהקים את החמ”ל הלאומי ב-IDC עם תריסרי מתנדבים שעבדו במשמרות 24 שעות ביממה, במטרה ליצור פרסומים חיוביים על ישראל באינטרנט, ויורם מורד, מנהל הדיפלומטיה הדיגיטלית במשרד החוץ. מורד אמר שהוא למד רבות מהאנשים הצעירים שהשתתפו בפעילות בזמן המבצע, והבטיח שהוא יחזור אליהם שוב במקרה שהדבר יידרש. מורד ציין גם כי קיים חלון הזדמנויות לדו-שיח בין קוראי המדיה החברתית בעולם הערבי לבין עובדי משרד החוץ, שתפקידם לקיים אתם תקשורת. סוג זה של דו-שיח קיים גם בזמן פעולות צבאיות.

בעוד שהיה קונסנזוס בין הסוכנויות האזרחיות והממשלתיות ואפילו הבטחה לשיתוף פעולה בעתיד, בנושא פיתוח אמצעי האינטרנט לעיתות חירום, הועלתה ביקורת על ידי מי שמפתחים את הטכנולוגיה למוסדות ממשלתיים. “לרשויות מקומיות גדולות יש מידע על מיקומי המקלטים ובדרך כלל הם מציעים שיתוף פעולה , אך ברשויות מקומיות קטנות ומועצות אזוריות המצב הוא שאין רשימת מקלטים, ואם רשימה כזו קיימת, הם מתייחסים אליה כסודית, ואינם מוסרים את המידע”, אמר יובל טיסונה, מנכ”ל חברת Zebrapps, אשר פיתחה את היישום “The next war”.

משתמשים ומפתחים אחרים של יישומי חירום שהשתתפו כוללים את: אופיר בן-אבי, מנהל e-government, הזרוע הטכנולוגית הממשלתית; ליאור שיאון, המקים מפה אינטראקטיבית של מקלטים; טל גלילי מ- Aoshaidi Translator, רשת חברתית לדיווח על אסונות; עומרי באומר, יוזם National Resilience Hakthon שמטרתה יצירת יישומים ופתרונות טכנולוגיים עבור פיקוד העורף.

אורי סגל, מנכ”ל iApps – חברה המפתחת יישום המוביל את המשתמש למקלט הקרוב ביותר – גילה למשתתפי הועידה שפיקוד העורף עומד לפרסם מכרז לפיתוח יישום חירום. הדבר עורר ביקורת מצד המפתחים ששאלו, “למה לפתח יישום חדש, אם קיים כבר אחד? יש לנו יישום קיים, אני אומר: קחו, למה לבזבז כסף? אני רוצה לחסוך לכם כסף”.

אופיר בן אבי, נציג הממשלה, הסביר כי גם הוא מחפש רשימה של מקלטים ברמה הלאומית, והוסיף כי הממשלה רוצה לשפר את ניהול הידע שלה. בן אבי אמר, כי מלבד הנגישות של מידע להגנת הציבור, המחלקה עוסקת גם באתרים ממשלתיים הלוחמים במתקפות סייבר והציג מספר תקיפות סייבר במהלך הפעולה האחרונה: 50 מיליון תקיפות על אתר משרד ראש הממשלה, 40 מיליון על אתרים ביטחוניים, ו-10 מיליון תקיפות על אתר האינטרנט של משרד החוץ.

טל גלילי התייחס למוכנות ישראל למצבי חירום, כמו למשל תרחישים קשים של רעידות אדמה ואירועים מרובי נפגעים. גלילי הציג גם את השאלה: “אילו פתרונות טכנולוגיים יש לנו עבור מצבים אלו?”. הוא קבע ש:”הקושי העיקרי בניהול אסונות הוא בהשגת מידע בזמן-אמת. בואו נתייחס לאסונות אפשריים העלולים לקרות בעתיד. מידע חיוני עבור מצבים אלו מפוזר בדרך כלל בין משתתפים רבים.”

פרופסור ישע סיוון, יושב ראש אגודת טכנולוגיית האינטרנט הישראלית, אמר: “הרשת מגיעה לכל מקום, מכיכר תחריר עד למי שעוסקים באסיר X. במהלך הכנס עשינו מאמץ מיוחד לחבר נציגי ממשלה עם תעשיית התקשורת ועם מתנדבים כדי לראות כיצד אנו יכולים להסתייע באינטרנט במצבי חירום כמו גם בשיגרה. אנו רואים תפקיד גדול לעצמנו ביצירת מסגרת כזו”.

הכנס היה רק אחד מתוך מספר מפגשים המנוהלים על ידי אגודת האינטרנט. במהלך כל השנה מקיימת האגודה פגישות לטובת המשתתפים והציבור הכללי. ועידת האינטרנט השנתית תתקיים בתחילת מרץ. צפויה השתתפות רבה של משתתפים מכל רחבי העולם במטרה לסקור את התפתחות האינטרנט לרגל חגיגות 20 שנה לפעילות האינטרנט המסחרי בישראל.