ערים חכמות – מה הצעד הבא?

This post is also available in: English (אנגלית)

הטרנד הלוהט ביותר בתחומי העסקים והטכנולוגיה, האינטרנט של הדברים (IoT), נראה כאילו הוא נמצא בכל מקום. אנשים וארגונים דורשים כיום חיבוריות מתמדת ולמידה חישובית שתוכל לברור, למיין ולעבד נתונים במטרה להשיג הערכה עסקית טובה יותר, שירות לקוחות יעיל יותר ולשפר את רמת החיים. גם ערים גלובליות נלחמות להיות העיר ה"חכמה" ביותר באירופה או ארה"ב. על פי csoonline.com, שוק הערים החכמות צפוי להגיע לשווי של 1.56 טריליון דולר עד 2020.

הדבר מעלה את שאלת הביטחון של הערים הללו. גם כשמדובר בעיר אחת, נדמה כאילו שני הצדדים במחלוקת מדברים על שני מקומות שונים. מצד אחד, יש אלפי סיפורים ומחקרים בעד הערים החכמות. אולם, כאשר מעלים את הנושא בקהילת הסייבר, מגיעים מסרים שליליים בהרבה. הדוגמאות של תשתיות שנוטרלו מרתיעות מאוד, גם אם לא הופיעו בתקשורת המרכזית עד כה.

מדובר במגמה שלא עוסקת רק בתחילת הדרך של האינטרנט של הדברים, הצופה עתיד חיובי יותר. גורמים ביטחוניים באופן כללי נצמדים להשקפה הזו שנוסחה במאמר ב- Harvard Business Review article שנקרא "ערים חכמות הולכות להיות חלום בלהות מפחיד". המאמר קבע כי באגים קטנים במחשב יוכלו ליצור הרס ותקלות משמעותיים במערכות השליטה ולהוביל לבעיות טכניות חמורות לערים. לדוגמה, פריצה היפותטית בדרום אמריקה תוכל להשאיר 93 מיליון אנשים ללא חשמל ותוכל לעלות 21-71 מיליארד דולר בנזקים.

לדוגמא, דלאס טקסאס נחשבת לעיר חכמה מובילה. לאחרונה חדר האקר למערכת האבטחה והפעיל את מערכת ההתראה מפני סערת הוריקאן 15 פעמים כאשר לא היתה צפויה כל סערה.

במחלוקת הזו, כמו ברבות אחרות, אין הרבה הקשבה בין הצדדים על מנת להגיע לפיתרון ביניים. עוד בעיה היא שיש מעט עיסוק בנושא בתקשורת המרכזית וכמעט לא דנים באופן מסודר ביתרונות והחסרונות של פיתוח עיר חכמה, או על עלויות האבטחה. כתוצאה מכך, יש מעט התקדמות בנושא. מתכנני ערים, סטארט אפים ויזמים מתארים את הפיתוחים למנהיגי ערים לפרטים ומציינים את כל ההזדמנויות שפיתוח כזה יוכל להביא. באותה העת, גורמים ביטחוניים מספרים סיפורי אימה על הרעיון. זה מה שהופך את המענה לשאלה הפשוטה בדבר האבטחה של הערים הללו לקשה כל כך. מדובר בנושא שנראה חשוב מאוד לצד אחד בוויכוח, וחשוב הרבה פחות לצד השני.