אגוזי: מתקפת הסייבר – זו רק ההתחלה
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מאת אריה אגוזי
הפעם השתמשו במתקפת הסייבר לצורך סחיטה. אבל זה יכול להגיע רחוק יותר, הרבה יותר רחוק ועם תוצאות קטסטרופליות.
האקרים שניצלו תוכנות זדוניות שנגנבו מסוכנות הביטחון הלאומית האמריקאית ה-NSA ביצעו התקפות סייבר מזיקות ביום שישי 12 במאי, שפגעו בעשרות מדינות ברחבי העולם, ואילצו את מערכת הבריאות הציבורית של בריטניה לשלוח חולים הביתה, גרמו למשרד הפנים הרוסי להקפיא את מערכת המחשבים וזרעו הרס בעשרות אלפי מחשבים במדינות אחרות.
ההתקפות הגיעו לשיאן בניסיון סחיטה גלובאלי רב תעוזה, שהופץ באמצעות האינטרנט וחשף את הפגיעות של העידן הדיגיטלי.
התוכנה הזדונית שהועברה דרך האימייל נטרלה את מערכות המחשבים של בתי חולים בבריטניה ודרשה כופר לפני שהמשתמשים יכולו לחזור לעבודה, תוך איום כי הנתונים יושמדו אם הדרישות לא ימולאו.
לקראת הערב באותו יום התפשטו ההתקפות ללמעלה מ-74 מדינות, לפי חברות אבטחה העוקבות אחר האירועים. חברת אבטחת הסייבר הרוסית Kaspersky Lab מסרה כי מי שנפגעה בצורה החמורה ביותר היתה רוסיה, אחריה אוקראינה, הודו וטיוואן. דיווחים על התקפות הגיעו גם מאמריקה הלטינית ומאפריקה.
זהו הסוג החדש של הלוחמה. רבים עדיין לא תופסים את הנזק שהיא עלולה לגרום ולמרחץ הדמים שיגיע בעקבותיה.
במלחמה הזו לא נורית אף לא יריה אחת.
זהו כמעט הפרדוקס המושלם. בעוד שמדינות מפתחות כלי נשק קטלניים ביותר, חלקם בלתי קונבנציונליים, הרי שכמה ממדינות אלה מפתחות גם סוכנים שקטים, כלי הטעיה שבסופו של דבר עשויים להוביל לכך שלא יהיה צורך ללחוץ על ההדק. ויחד עם זאת, המלחמה הזו מסוגלת להפיל את רשת החשמל בחלקים נרחבים של מדינה, לשבש את התנועה האווירית ולפי התסריט הגרוע ביותר – לעלות בחיי אדם.
- כדי להמנע מפגיעת וירוסים או נוזקות במחשב: הימנעו מהקלקה על קישורים או הורדה של קבצים מצורפים מכתובות אימייל שאינכם מכירים.
- חסמו פרסומות קופצות.
- השתמשו בסיסמאות מורכבות ואמצעי אימות כפול.
- ודאו שיש לכם את העדכונים המתאימים ותוכנת אבטחה במחשב שלכם.
- העדכון של מיקרוסופט ממרץ 2017 יכול להגן על משתמשים בווינדוס 7,8,8.1 ו-10 מתוכנת הכופר הספציפית WannaCry.
- ודאו שיש לכם את תוכנת האנטי-וירוס העדכנית ביותר מותקנת במחשב.
נראה כי הטענות בדבר התערבות זרה בכמה מהקמפיינים של הבחירות היו רק החזרה הכללית. כעת הגיע ניסיון הסחיטה. מה הבא בתור?
התהליך החל עוד קודם, עם חתימת מה שמכונה "הסכם הגרעין האיראני". דיווחי עיתונות טענו כי ישראל הצליחה להאט את המירוץ האיראני לעבר הפצצה, באמצעות וירוס מחשבים מסוג "תולעת" שזרע הרס במתקני הצנטריפוגה האיראנים הפועלים לייצור האורניום הנדרש לנשק גרעיני.
ישראל לא הגיבה לטענות כי עמדה מאחורי מתקפת סייבר זו, אולם האיראנים נאלצו לאשר כי ה"תולעת" היתה אפקטיבית מאוד בהאטת תוכנית הגרעין שלהם.
דיווחי עיתונות על מתקפות הסייבר, גם אם חלקם חסרי פרופורציה, הם האינדיקציה הטובה ביותר ל"מלחמה המקבילה", המתקיימת במחשכים הרחק מכל אזור מלחמה מוגדר.
בעוד שישראל ממשיכה לרכוש ולייצר את מערכות הנשק המתקדמות ביותר, מומחים לסוג חדש זה של לוחמה מנסים לאתר את הפרצה הבאה בשריון ההגנה. זוהי מלחמת מוחות, בין תפיסות "פרועות" המבוססות על ניסיון מתמשך אך גם על העובדה שהמתקנים הלאומיים המתקדמים ביותר של כל מדינה נשענים על מחשבים. למרות הגנת מערכות הפיירוול, הלוחמים החדשים מחפשים אחר הסדק הקל ביותר, ואם להאמין לדיווח עדכני, הם אף מצליחים לאתר אותו.
האם התקפות סייבר מסוגלות להכריע מלחמה? האם התקפות אלו יכולות להפוך לתחליף למערכות נשק אמיתיות? משיחות עם מומחים עולות הערכות סותרות – בעוד שחלקם טוענים כי זוהי צורתן של המלחמות העתידיות, אחרים מעריכים כי לא מדובר ביותר מאשר אמצעי משלים.
דבר אחד ברור – ככל שחשיבות המטרה עולה, גדל המאמץ המושקע בלחימת סייבר.
הדילמה לגבי מלחמות סייבר דומה מאוד לזו המאפיינת את תחום המל"טים. האם על חיל האוויר להשקיע יותר בפלטפורמות מאוישות או במקום זאת לתעל את התקציבים המצומצמים שברשותו למל"טים מתוחכמים יותר? שתי הדילמות ירחפו באוויר בשנים הבאות מפני שאין בנמצא גנרל, וודאי לא פוליטיקאי, שירצה לקבל את ההחלטה.
עד היום בבוקר, ישראל לא הושפעה ממתקפת "יום שישי השחור".
האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שזהו סימן לעתיד, העתיד הקרוב ביותר?
לא נוכל להיות בטוחים. והדבר מוכיח שמדינה כמו ישראל, שיש לה כל כך הרבה אויבים, חלקם בעלי משאבים עצומים, צריכה לעשות הכל כדי להיות מוכנה.
