דארפ"א משתמשת בטבע לצרכים צבאיים

This post is also available in: English (אנגלית)

אמנם צבא ארה"ב כבר ניצל בעבר את כוחם של הטבע והביולוגיה, לדוגמא באימון דולפינים לאיתור מוקשים תת-ימיים עבור חיל הים, או במסגרת איתור דרכים לשיפור ההגנה והביצועים של חיילים, באמצעות מחקרים של לשכת המחקר הצבאית. אולם בשנים האחרונות, הצבא, בעיקר תחת המטריה של דארפ"א (הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים בתחום ההגנה), יצר מערך חדש של תוכניות בעלות גישה שונה לחלוטין לרתימת הטבע לצרכיו: ביולוגיה סינתטית.

בין השאר, חוקרים בדארפ"א מנסים להנדס חרקים לספק לצמחים גנים שמעניקים הגנה, להפוך בקטריות ושמרים למפעלים לייצור כימיקלים ודלקים לפי דרישה, ולפתח שיטות לבלום כל איום לאוכלוסיה מצד מכניזמים גנטיים.  

על פי slate.com, רבים מהפרויקטים מיועדים לתחום ההגנה בלבד, ולא להתקפה, אבל ניכר כי תקציבים גדולים מוקדשים לתחום, וההשקעה על ידי צבא ארה"ב מהווה חלק משמעותי מהכסף המושקע במחקר בביולוגיה סינתטית. יתכן אם כך שפעילות דארפ"א עשויה ליצור תפנית בכל התחום של ביולוגיה סינתטית לעבר דגש על יישומים צבאיים.

בין השנים 2008-2014 השקיע המימשל הפדראלי כ-$819 מיליון במחקר בביולוגיה סינתטית. מאז 2012, החלק העיקרי של המימון לא הגיע מתקציבי ארגונים אזרחיים כמו קרן המדע הלאומית או מכוני הבריאות הלאומיים אלא דוקא מדארפ"א ומתכניות נוספות של משרד ההגנה. דארפ"א יצרה לפחות חמש תוכניות, שרובן כלולות במסגרת הלשכה שלה לטכנולוגיות ביולוגיות.

מה הסיבה לכך שדארפ"א משקיעה בתחום זה? דארפ"א הצהירה מפורשות כי היוזמות הקיימות מתמקדות בהתמודדות עם איומים ביולוגיים (מצד מדינות, שחקנים בודדים וכו').

בתחילה, התמקדה דארפ"א בפיתוח אורגניזמים שיכולים לייצר חומרים כימיים, דלק וכו'. בשנים שלאחר מכן החל הארגון לפנות למסלול שונה. הם הוסיפו את תכנית העמידות הביולוגית בסביבות מורכבות וכן יצרו את תכנית הגנים הבטוחים,

העוסקת ביצירת טכנולוגיות גנטיות שמקדמות תורשה של תכונות ספציפיות שניתן לשלבן בסביבה באופן בטוח או להתמודד נגדן (לדוגמא, חוקרים מנסים ליצור טכניקות גנטיות שימנעו מיתושים להפיץ מחלות מסוימות). תוכנית נוספת משתמשת בביוטכנולוגיה מתקדמת כדי להנדס חרקים שיוכלו לסייע בהגנה על גידולים חקלאיים.

בסוף 2016 הוציאה דארפ"א קול קורא לגורמי אקדמיה להציע הצעות לפיתוח טכנולוגיות הנדסיות הקשורות בהעדפות אקולוגיות, שיאפשרו "הנדסה גנטית של ההעדפות של אורגניזם לגבי נישה מסוימת (כמו טמפרטורה, מקור מזון, מקום מחיה ועוד)" במטרה להפחית את "נטל המשאבים, הבריאות והכלכלה" שלהם.

אם ארה"ב מסוגלת להנדס חרקים למטרות הגנתיות, לא יהיה קשה להנדס את אותם חרקים שיישאו וירוסים קטלניים למטרות התקפיות, זהו תסריט קלאסי של טכנולוגיה דואלית, כך נטען ב-.slate.com.