This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מערכת חדשה שנעזרת בשילוב של לייזרים ובקטריה זוהרת לאיתור מרחוק של מוקשים וחומרי נפץ שלא התפוצצו פותחה על ידי מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המערכת מתבססת על ההבנה כי מתקיימת דליפה מזערית של אדי חומר נפץ מהמוקשים. אותה הדליפה מצטברת באדמה שמעליהם ומהווה סמן נוח למיקום המוקש, על פי phys.org. החוקרים פיתחו באמצעים של הנדסה מולקולרית בקטריה שפולטת אות פלורסנט כשהיא פוגשת את האדים הללו. את הסמן הזה ניתן לתעד ולהעריך את כמות האדים ממרחק.

החוקרים שמרו את הבקטריה בתוך חרוזים פולימרים, שפוזרו על פני שדה הניסוי, בו הוטמנו מוקשים אמיתיים. באמצעות מערכת סריקה שמבוססת על לייזר, נסרק שדה הניסוי והמוקשים אותרו. מדובר בהדגמה ראשונה של המערכת.

"נתוני השדה שלנו מראים שהביו-חיישנים שיצרנו יכולים להיות שימושיים במערכת לאיתור חיישנים," אמר פרופ' שמעון בלקין מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שהיה אחראי להנדסה הגנטית של בקטריית החיישנים.

"על מנת שדבר זה יהפוך למציאות, יש להתגבר על עוד כמה אתגרים, ביניהם – הגברת הרגישות והיציבות של החיישנים, שיפור מהירות הסריקה על מנת לכסות שטחים גדולים וסריקה קומפקטית יותר, כך שניתן יהיה לבצע אותה מכטב"ם קל או רחפן" הוסיף בלקין.

הצורך בטכנולוגיות בטוחות ויעילות לאיתור מוקשים הינו אתגר הומניטרי ראשון במעלה מבחינת חשיבותו. כחצי מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מפציעות שנגרמו כתוצאה ממוקשים, וכל שנה מתווספים למספר זה 15-20 אלף איש נוספים שנפצעים או נהרגים. כיום יש למעלה מ-100 מיליון מוקשים שקבורים ביותר מ-70 מדינות.