This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

אריה אגוזי

עד לפני שני עשורים, פודי האיכון המותקנים על מטוסי הקרב נחשבו לפריבילגיה שנפלה בחלקם של חילות אוויר המשרתים במדינות בעלות תקציבי הגנה גדולים.

ובכן, הדברים השתנו. מערכות אלה מהוות כיום את הבסיס בכל צי מטוסי קרב שבאמת מתכונן לקרב ולא למצעדים.

הדרישה נובעת בעיקר מהצורך של חילות אוויר לפעול במה שמכונה לוחמה א-סימטרית, או במילים פשוטות – פעילות נגד טרור.

סקרים שבוצעו לאחרונה מעידים על הצורך המבצעי בגרסאות שונות של פודי איכון הנישאים על סוגים שונים של מטוסים ומערכות בלתי מאוישות.

כיום, מערכות אלה הפכו לחיוניות עבור כל משימת קרב, ועם העליה בחשיבות שלהן, נסקו גם הביקוש והתחרות בין היצרניות המובילות.

חיל האוויר הישראלי היה אחד הראשונים שהשתמשו בפודי האיכון. בתחילה היו אלה הפודים שסופקו עם מטוסי הקרב מתוצרת ארה"ב שרכשה ישראל, אבל בנקודה מסוימת במהלך הזמן הפודים מתוצרת מקומית הוכיחו את עליונותם. בתהליך מקביל, חילות אוויר זרים גילו את היכולות של פודי האיכון Litening של רפאל והמכירות גדלו.

הטכנולוגיות החדשות, בשילוב עם הניסיון המבצעי של חיל האוויר הישראלי, הביאו בעקבותיהם את שדרוג המערכת של רפאל.

לאחר מספר שדרוגים של הגרסאות הקיימות, הציעה רפאל לשוק את הגרסה האחרונה – פוד האיכון Litening 5.

גרסה זו היא בעלת חיישן CCD צבעוני עם מפתח גדול שיאפשר איתור מטרות בטווחים ארוכים מאוד. גם חיישן ה-IR שודרג.

לפי רפאל, הגרסה החדשה אינה מהווה רק פוד איכון אלא הפכה למערכת ISTAR – מודיעין, מעקב, הרכשת מטרה וסיור.

רפאל לא שינתה את מימדי הפוד וצורתו כדי לאפשר התקנה קלה על סוגים שונים של מטוסים. המערכת נישאת כיום על ידי 27 מטוסים שונים.

המזעור של כמה מהרכיבים השאיר שני חללים ריקים בפוד, מה שמאפשר לכל לקוח לנצל אותם לצרכיו היעודיים, לעיתים קרובות עבור מאפיינים מסווגים.