סטארט-אפ: הדור הבא של אבטחת שדות תעופה
This post is also available in: 
English (אנגלית)
במאה ה-21, קשה יותר מבעבר לאבטח מקומות הומי-אדם. הטכנולוגיות התקדמו בעקבות אסונות כמו מתקפת הטרור על מגדלי התאומים בניו יורק ב-2001. הרצון למנוע מתקפות מסוג זה הביא למצב שמערכי האבטחה בשדות התעופה נוקטים באמצעים קיצוניים שמייצרים תורים ארוכים והמתנה ממושכת עבור הנוסעים.
יתכן שבידי חברת Sensority הצעירה והמתפתחת נמצא הפתרון. הסטארט-אפ, שמשתתף באקלסרטור הביטחוני של iHLS, מתבסס על ניתוח מצבי סטרס וביומרקרים פסיכופיזיולוגים שגילה ד"ר יובל עודד, מומחה לפסיכופיזיולוגיה, וכן על אלגוריתמיקה לפרופיליזציה שמפתח פרופ' גיל דוד, מומחה ללמידת מכונה.
הטכנולוגיה פועלת באופן הבא – מרגע שמגיע אדם לשדה התעופה הוא מצולם על ידי מצלמות אבטחה, אותן המצלמות משגרות את התוכן שהן קולטות לחדר הבקרה שבו נמצאת המערכת. המערכת בודקת את אותם הסממנים שקבע ד"ר עודד ובוחנת על סמך אמצעים כמו זיעה וקצב נשימה את מידת הסכנה הנשקפת מהאדם. דמיטרי גולדנברג, מנכ"ל ומייסד החברה הסביר: "כאשר אדם נמצא בלחץ מעבודה, לימודים או פוחד מהטיסה הגוף שלו מגיב בצורה מסוימת. כשהוא עומד להוציא לפועל פיגוע, הגוף שלו מגיב בצורה שונה לחלוטין, וכך אנו יודעים שלא נבלבל בין המצבים".
העיקרון שעומד מאחורי המערכת הוא שהרגשות והמחשבות של האדם שנמצא במצב קיצוני לפני ביצוע פיגוע (גם אם הוא מסומם) משפיעים בצורה מאוד מסוימת על מדדים פיזיולוגיים. מרגע שמבחינים בתנודות באותם המדדים, על פי אלגוריתמים שחושבו בקפידה, מתחיל תהליך סיווג. המערכת מסווגת לפי שלוש קטגוריות; הראשונה, בצבע ירוק, קובעת שהאדם לא מסוכן, השנייה, בצבע כתום, מתריעה כי יש אדם שכוונותיו לא ברורות וממשיכה את המעקב, והאחרונה, בצבע אדום – מצביעה על אדם מסוכן באופן כמעט ודאי.
דניאל פרץ, מייסד וסגן הנשיא לפיתוח ושיווק ב-Sensority הסביר: "הרעיון של שילוב הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה כבר נמצא בשימוש מזה שנים בצורה מיושנת מעט על ידי ארגוני ביון. בטכנולוגיה שלנו יש שילוב של רעיונות מעקב וידאו ועיבודו על אלפי אנשים כמעט בזמן-אמת, בצורה שאינה כפופה לעבודה עם מאגר אנשים שמוכרים כאיום".
המערכת יודעת "לשים עין" גם על אנשים שחוזרים למקום מספר פעמים. אנו למדים מגופי מודיעין כי השלבים המקובלים של ביצוע פיגוע בשדות תעופה למשל, כולל גם סיור מקדים כמה ימים לפני האירוע. המערכת תוכל להתריע תוך שניות אם אדם היה במקום כמה ימים לפני כן, ולמשל עמד זמן רב באותו המרחב והפגין עוד שלל סממנים של התנהגות שאינה אופיינית לנוסעים בסביבת שדה התעופה.
כאשר בוחנים את מידת הוודאות שבה הטכנולוגיה יכולה להצביע על אדם חשוד, אפשר להתרשם מהניסויים שערכה החברה לאחרונה. בניסויים היה על מפעילי הפלטפורמה לאתר מי מתוך עשרות אנשים נושא אקדח. מתוך עשרות תרחישים לא נרשמה אפילו טעות אחת. לאור נתון זה, לא מפתיעה העובדה שהחברה, שפועלת סך הכל במשך שנתיים, זכתה במקום הראשון בכנס האבטחה של ישראל לשנת 2016.
החברה מעוררת עניין רב גם בקרב משקיעים פרטיים בחו"ל, וזאת על אף שהטכנולוגיה כיום פותחה רק ב-80%. גולדנברג הסביר כי היעדים של החברה הם לסיים מספר פיילוטים ולשכלל עוד את המערכת, לסיים את הפיתוח ולצאת בצורה רחבה יותר לשוק בשנת 2019. בכל הנוגע ליעדים ארוכי טווח, מצביעים בחברה בזהירות על מעין טכנולוגיית ענן, שבעזרתה ניתן יהיה להחליף נתונים מודיעיניים והתראות בין שדות תעופה רבים בעולם שישתמשו בפלטפורמה. כפי שפרץ הסביר: "כששדות תעופה רבים יהיו מחוברים לאותה המערכת, והמידע יגיע למקומות שהיו אמורים להיות מטרה לפיגוע, הדבר יהווה מכפיל כוח עצום עבור מערכי האבטחה ויסייע לסכל פיגועים בשלב מוקדם".
להרשמה לאקסלרטור הביטחוני של iHLS
