זיהוי פנים ומצלמות–גוף – העתיד של אכיפת החוק

This post is also available in: English (אנגלית)

מצלמות צמודות-גוף בשימוש המשטרה נכנסות לשימוש ביותר ויותר ערים ברחבי ארה"ב, וייתכן שאנו לא מפנימים את גודל הסכנה שטמונה בשימוש באמצעי החדש הזה. יתרה מזאת, סלע מחלוקת נוסף המתקרב במהירות – מצלמות כאלו שישתמשו בטכנולוגיית זיהוי פנים.

חברת Taser International, יצרנית מצלמות המשטרה הגדולה ביותר בארה"ב, הודיעה לפני כמה חודשים שבתוכניתה לשלב טכנולוגיית זיהוי פנים במצלמות שלה בעתיד. עד כה, לא נרשמו הגבלות או חקיקה בנושא בכל עיר בה נכנס האמצעי לשימוש, אולם יש לדון על הדרכים המתאימות להשתמש בטכנולוגיה.

זיהוי פנים עובד על ידי יצירה וסריקה של תווי פנים – "דפוסי פנים", ומאגר זיהוי ביומטרי שמתבסס על תכונות מראה בולטות כמו המרחק בין המרכז של העיניים של אנשים. תוכנות מחשב יכולות לסרוק תמונות וסרטונים ולפתח עוד ועוד דפוסי פנים שהן יכירו וכך יוכלו לסרוק ולזהות יותר ויותר אנשים במאגריהן. תוכנות בשוק כבר מסוגלות להשוות מיליוני פרצופים בשניה.

סוכנויות אכיפת החוק החלו להשתמש בפיתוח רק עד רמה מסוימת. על פי דו"ח של מרכז ג'ורג'טאון למחקר וטכנולוגיה, מחצית מהאמריקאים הבוגרים כבר נמצאים במאגרים הללו, שכוללים מלבד ארכיון של המשטרה גם מאגרים אזרחיים כמו משרד הרישוי. על פי slate.com, לפחות רבע מיחידות המשטרה בארה"ב כבר יכולות להיעזר במאגרים של מקורות נוספים מלבד אלו שלהן כדי לזהות חשודים באמצעות זיהוי פנים.

השימוש הכי פחות שנוי במחלוקת שניתן יהיה לעשות עם הטכנולוגיה יהיה בקשר למקרי חירום, שבהם ינסו לאתר במשטרה תווי פנים של ילד נעדר או חשוד. סוכנויות אכיפת חוק גם אולי ישתמשו במידע הזה בניסיון לאתר פליטים. מערכת כזו תוכל להחזיר את מוטיב הפוסטרים של "מבוקש" ולעזור לתפוס חשודים ביעילות מוגברת. היא גם תוכל לסייע לגורמי הביטחון בניטור כלל הציבור.

למרות זאת, יש מכשולים וחששות רציניים בתעשייה כשמדובר בניתוח הכלי החדש הזה. יכולות זיהוי פנים אינן מושלמות ועלולות לטעות בעיקר בקשר למיעוטים, כפי שעלה מניתוח של הממשל האמריקאי. עבור שוטרים בעת פעילות מבצעית בעלי אישור לירות – טעות כזו בזיהוי עלולה להיות סופנית.