ארגון המדינה האיסלאמית – בחיפוש אחר מקורות מימון
This post is also available in: 
English (אנגלית)
ארגון המדינה האיסלאמית מאבד לאחרונה את הגישה למקורות המימון שבעבר הקנו לו את עוצמתו, מצב הגורם לו לפנות למעשי סחיטה, חטיפה או חיפוש אחר תרומות זרות כדוגמת קודמו, ארגון אל קעידה.
ארגון המדינה האיסלאמית נודע ביכולתו היחודית להרוויח מהמשאבים הטבעיים של האזורים בהם ישב בעיראק ובסוריה ולכונן תוך זמן קצר מערכת מיסוי ומימשל, שאיפשרה לו לשלוט באזור שהיה בעבר בגודל של שוויץ.
על רקע הקרבות על העיר מוסול, מעוזו הגדול ביותר של הארגון בעיראק, נשללה מהמדינה האיסלאמית הגישה למקורות הכנסה כגון נפט וגז וכן רזרבות כסף מזומן שב-2014 הגיעו ל-$1 מיליארד, על פי דניאל גלייזר, עוזר המזכיר לענייני מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי. בדיון שהתקיים לאחרונה במכון הוושינגטוני למדיניות במזה"ת, אמר גלייזר כי צופים שהארגון יפנה כעת ל"שיטות המסורתיות בהן השתמש אל קעידה – באם זה חיפוש אחר תורמים נדיבים, צדקה, ארגונים ללא כוונת רווח ועד פעילות פלילית".
על פי ap.org, מעבר למכירות הנפט והגז, הרוויח ארגון המדינה האיסלאמית כ-$30 מיליון בחודש ממיסוי וסחיטה בעיראק במהלך 2015. הישאם אל האשימי, מומחה לארגון זה המייעץ לממשלת עיראק, ציין כי הארגון המיליטנטי מרוויח כיום כ-$4 מיליון בחודש רק במוסול. לדבריו, הארגון גובה מס הכנסה בשיעור של 4% על משכורות נמוכות מ-$600 בחודש, ו-5% מס ממשכורות בשיעור $600-1000 בחודש.
מקור הכנסה נוסף הוא שוד בנקים. פעולות אלה הפכו למקור הכספי השלישי בגודלו של ארגון המדינה האיסלאמית, בעיקר במוסול.
לדברי גלייזר, הארגון נמצא כעת בקשיים פיננסיים. משכורות הלוחמים קוצצו בחצי באזורים מסוימים, ביניהם ראקה בסוריה, בירתו של הארגון בפועל.
כפיצוי על הירידה בהכנסות חלה עליה ניכרת בהכנסות הארגון מפעילות פשיעה, כמו סחיטה. פעולות סחיטה היוו שליש מהכנסות הארגון ב-2015, על פי נתוני המרכז לניתוח טרור היושב בפאריס, בהשוואה ל-12% בלבד בשנת 2014.
בשנה שעברה השעתה ממשלת עיראק את המשכורות הממשלתיות של התושבים המתגוררים באזורים שבשליטת המדינה האיסלאמית, במטרה לפגוע בהכנסות הארגון ממיסים. לדברי גלייזר, צעד זה היכה קשות את הארגון, לאור העובדה שהיקף המשכורות הממשלתיות בשטחים שבשליטת הארגון בעיראק מגיע ל-$2 מיליארד בשנה. יחד עם זאת, דווח כי לוחמי הארגון כופים על חלק מהעובדים לעזוב את האזור שבשליטת הארגון על מנת להמשיך קבל את המשכורות, ומחזיקים ברכושם של העובדים כערובה, כדי לגבות מהם מס רטרואקטיבית עם שובם לבתיהם.
הארגון עובר ממעמד של כוח שולט לקבוצה מיליטנטית במנוסה. "על פי מודל מימון טרור מסורתי, לא קיים ארגון המתמקד במימשל ובהחזקה וניהול של טריטוריה", מסביר יאיה ג'. פאנוסי, חוקר ראשי במרכז לסנקציות ומימון בלתי חוקי הפועל במסגרת הקרן של המרכז להגנת הדמוקרטיות, ומומחה טרור לשעבר בשורות ה-CIA. "הכספים של אל קעידה הושקעו בעיקר במבצעים ובאימונים".
מעבר לפעילות פלילית, פאנוסי מציין כי סביר להניח שארגון המדינה האיסלאמית יחפש אחר מקורות מימון בכל כיוון אפשרי ככל שהטריטוריה שלו תצטמצם, מקרנות ועד קבוצות ללא כוונת רווח, תורמים אוהדים או מערכת הואלה, מערכת חלופית בהם משתמשות במדינות שונות המאפשרת העברת כספים פנימית ובינלאומית ללא שימוש במוסדות פיננסים.
"אמנם טוב שהארגון מאבד טריטוריה, אך יש לזכור כי ביצוע מתקפה על אדמת אירופה או ארה"ב אינה עולה כסף רב", הוא מציין. "אם הארגון נתון ללחץ בסוריה ועיראק ומפנה את מקורותיו להתקפות חוץ במקום לממשל, עדיין אין זאת אומרת שהארגון איננו מהווה כוח מסוכן".
