שליפה מהירה – המלחמה הבאה – שתי אופציות

This post is also available in: English (אנגלית)

בשבוע שעבר בחר צה"ל להבהיל את אזרחי ישראל בתרחיש על איך תראה המלחמה הבאה. ניתן להתווכח אם זה צעד מחוכם או לא, אבל מה שיותר משמעותי הוא שלא נאמר איך צה"ל יטפל בתרחיש כזה כאשר הוא יהפוך למציאות קטלנית.

לפי ההערכה שפירסם צה"ל, 1% מכלל הרקטות והטילים יפגעו פגיעות ישירות באזורים מאוכלסים.

בצה"ל מעריכים כי 95% מהטילים ומהרקטות שישוגרו בעימות עתידי לשטח ישראל יהיו קצרי טווח, במשקל של 10 קילוגרם, ועד ל-45 קילומטר. על פי נתוני הצבא, בקיץ 2014 שוגרו 3,356 רקטות מעזה, מהן 116 התפוצצו בשטח בנוי, ו-2,532 מהרקטות התפוצצו בשטח פתוח – כ-580 יורטו על ידי סוללות "כיפת ברזל".

בהתבסס על נתונים אלה, במבצע העתידי, כך סבורים, כ-1,500 רקטות ישוגרו לעבר שטח המדינה, כאשר בתרחיש חמור יותר, בו יהיו מספר זירות, ישוגרו סך הכל 230 אלף רקטות וטילים מאיראן, מסוריה, מלבנון ומרצועת עזה, מהם יתפוצצו כ-10,000 בשטחים בנויים. אחד האירועים האפשריים שעולים כתוצאה מפגיעה של רקטה או טיל הוא פגיעה בבתים וגרימת נזק משמעותי.

אז זהו תרחיש הבלהות שפירסם צה"ל. מולו יש שתי אופציות – או שכולנו נבלה במקלטים שבועות רבים או שצה"ל יקבל הוראה מהדרג המדיני לחסל את האיום מיד. האם זה ניתן לביצוע? אם שואלים את המפקדים הם עונים ללא היסוס בחיוב.

ההסבר הוא פשוט – ניקח לדוגמא את לבנון. אם החיזבאללה מתחיל לשגר רקטות, צריך לתת לחיל האויר וליחידות תותחנים מסוימות משימה – להשבית מיידית מחצית מתחנות הכח של לבנון. מיד לאחר מכן להודיע לממשלת לבנון האחראית עדיין רשמית על המדינה, כי המחצית השניה תושמד אם מטחי הרקטות לא יפסקו מיד. מדינה ללא אספקת חשמל היא גם מדינה ללא מים. נראה את גיבורי החיזבאללה במצב הזה.

הבעיה היא שאני כלל לא בטוח שמנהיגי המדינה, ביושבם בקבינט מלחמה, יקבלו את ההחלטות הנכונות. אם לשפוט לפי ההתנהלות במבצע צוק איתן, הקבינט הזה דלף, היה מלא עימותים בין השרים ורק דבר אחד לא היה בו – החלטות נחושות שלא חושבות דרך הפריזמה "מה יגידו האמריקנים או האירופאים".

אגב אותה אפשרות קיימת גם במידה והחמאס בעזה יתחיל לשגר מטחי רקטות. בינתיים אני שומע על תכניות לפינוי ישובים בעוטף עזה ולא על מענה הולם.

אז כפי שאמרתי – יש שתי אופציות, השאלה היא אם יהיה מי שיבחר בנכונה.