בעיית הפליטים הסוריים בירדן בראי השיח הרשתי

בעיית הפליטים הסוריים בירדן בראי השיח הרשתי

FILE - In this Tuesday, Oct. 2, 2012 photo, Syrian refugees children stand in front of their tents at a refugee camp in Arsal, a Sunni Muslim town eastern Lebanon near the Syrian border, that has become a safe haven for war-weary Syrian rebels and hundreds of refugee families. Syria has a long and tumultuous history of meddling into Lebanese affairs. For much of the past 30 years, the seven-times-smaller Lebanon has lived under Syrian military and political domination. Since the uprising against President Bashar Assad began in February 2011, Lebanon has been steadily drawn into the unrest — a troubling sign for the country with political parties rooted in various Christian and Muslim sects, many of which are armed. (AP Photo/Bilal Hussein, file)

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת ד"ר מיכאל ברק*

המשבר הכלכלי החריף בממלכה הירדנית ניצב כיום בראש השיח הציבורי, כולל בזה המתנהל ברשתות החברתיות, ומאיים על היציבות והמרקם החברתי בממלכה. הממלכה הירדנית תולה את האשמה למשבר בהגירת פליטים סורים לשטחיה. ב-2 בפברואר, התרה מלך עבדאללה השני, בראיון שהעניק לרשת BBC ,כי ירדן עומדת על ספה של נקודת רתיחה בשל בעיית הפליטים וכי במוקדם או במאוחר "הסכר ייפרץ", בהתכוונו לקריסה טוטאלית של שירותי הרווחה, התשתיות והכלכלה. בקרב הציבור הירדני, לעומת זאת, בולטות טענות לפיהן מדובר בתוצר בלתי נמנע של התנהלות המשטר, כולל האשמות על שחיתות הפושה בצמרת.

בהתאם לרישומים של האו"ם, ירדן מארחת כיום כ- 000,635 פליטים, בעוד שלפי הערכות גורמים ממלכתיים בירדן, מדובר ביותר ממיליון פליטים.

לדברי המלך עבדאללה השני כרבע מתקציב הממלכה מוקצה לטיפול בבעיית הפליטים, למרות ש-%86 מהם עודם נמצאים מתחת לקו העוני. מדינאים ירדניים רבים התרו על חומרת המשבר הכלכלי שנגרם בשל גל הגירת הפליטים הסורים לממלכה והציעו פתרונות שונים לטיפול במשבר. ראש ממשלת ירדן אל-נסור הפציר במדינות המערב להעניק למדינתו סיוע כספי נרחב. עלי אבו אל-ראע'ב, ראש ממשלת ירדן לשעבר, התמקד בפתרונות ברמה המדינית והציע למשטר לעודד השקעות, להעניק אזרחות למשקיעים לא ירדניים, להפריש קרקעות באזור עמאן, להילחם בבירוקרטיה ובשחיתות, להעניק תמריצים לעידוד המגזר התעשייתי ואף לפתוח בתי קזינו בעקבה, בים המלח ובפטרה.

העלאת סוגיית הפליטים הסוריים בירדן לתודעת העולמית ומשמעויותיה הכלכליות, זכו לתמיכה ציבורית בממלכה. כך לדוגמה, העיר אחד הגולשים כי דבריו של המלך נחשבים ל"דברי זהב חשובים מאין כמוהם. יש לשים את הדברים על השולחן כדי שהעולם יידע את גודל ההקרבה שעמו אנו נאלצים להתמודד וכמה חשוב לתת להם את הדעת יותר ויותר […]".גולשת אחרת ציינה כי המשבר הכלכלי הינו עמוק וחריף ולכן טוב שנושא זה יהיה בראש סדר היום הציבורי בכדי שהעולם יסייע לירדן בכך.

תמיכה זו לא הפחיתה מהביקורת והבוז בשיח הציבורי כלפי המשטר הירדני והתנהלותו, אשר נתפס כאשם עיקרי במשבר הכלכלי. שיח זה כולל בתוכו גם תחושות אנטגוניזם ישנות השוררות, בלאו הכי, בקרב שכבות רבות בחברה הירדנית, בשל פערים כלכליים וחברתיים. היו אף שהצביעו במפורש על שחיתות הפושה בצמרת השלטון. אחד הגולשים העיר כי המשטר הירדני מתהדר בשרים החדשים בשל השכלתם הגבוהה שרכשו באוניברסיטאות מובילות בעולם דוגמת הרווארד וסורבון, אלא שהשכלה זו מוכחת כשווה לקליפת השום בשל כישלונם לטפל במשבר הכלכלי והתעלמותם מבעיותיו של האזרח הפשוט בממלכה. גולש אחר ציין כי כל אותם מומחי כלכלה אינם מבינים דבר לגבי שיפור המצב ורק מכבידים בעול המיסים. גולש נוסף העיר כי ירדן מתמקדת בביטחון הלאומי בלבד על חשבון הביטחון הכלכלי והתעסוקתי, זונחת את עניי המדינה, מפקירה את האוכלוסייה הקשישה ואיננה נותנת הדעת לבניית מגורים חדשים. היו שטענו בייאוש כי "הכל מתייקר, האדמות, הדירות, המכוניות ]…[. המשכורת איננה מספיקה לאזרח אשר מעוניין לקנות מכונית […]", וכי "ההוצאות למימון נשואים מאמירות ומהוות מכשול בהקמת תא משפחתי". אחת הגולשות פסקה כי "מדובר במצב שאליו הובילה מדיניות לא אחראית של מדינאים בירדן". גולש אחד העיר כי משבר הפליטים הצליח לעורר את המדינאיים משלוותם מכיוון ש"אתם מפחדים שהימצאות הפליטים הסורים בירדן תפגע בכיס שלכם". גולש נוסף האשים את המדינאיים: "אתם חיים על חשבוננו". במסגרת הביקורת כלפי המשטר, היו גולשים אשר הביעו תרעומת על ההצעה לפתוח בתי קזינו כאחד מהפתרונות למשבר. היה מי שקרא ליוזם ההצעה, אל-רא'עב, "לך שב בביתך, עזוב את ירדן במנוחה, אל תהרוס אותה ]…[ אתה הגורם העיקרי בהריסת כלכלת ירדן". גולש מארביד טען כי פתיחת בתי קזינו רק תוליד הזדמנות חדשה עבור ראע'ב וחבריו לגנוב כספי ציבור.

מתוך השיח הציבורי אשר מתנהל ברשתות החברתיות בירדן ניתן ללמוד על תסכול גדול בקרב אזרחים ירדניים הנובע לתפיסתם מאופן טיפול לקוי של המשטר הירדני במשבר הכלכלי החמור המאיים על פרנסתם בעקבות זרם הפליטים הסוריים הגובר אל ירדן. לצד זאת, ישנם אזרחים רבים הרואים במשבר הכלכלי תסמין המצביע על השחיתות הפושה בדרגים הגבוהים של המשטר, המעוניין לשמור על האינטרסים שלו ללא כוונה אמתית לסייע לשכבות האוכלוסייה החלשות. תסכול זה יושב , למעשה, על פלטפורמה קיימת של תסכולים ישנים ורק מעצימה את תחושת הסלידה של אזרחים ירדנים רבים מפועלו של המשטר. בין אם הציבור רואה בגל הפליטים הסורי גורם מרכזי למשבר הכלכלי בממלכה ובין אם לאו, הרי שנדמה כי בירדן מתפתחת כבר עתה תסיסה עממית בקרב השכבות הנמוכות כתוצאה מהמשבר הכלכלי. לא בכדי, הזהיר המלך עבדאללה השני כי ירדן עומדת בפני קטסטרופה של ממש.

*ד"ר מיכאל ברק הוא חוקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. המאמר התפרסם לראשונה באתר BEEHIVE של מרכז משה דיין.