מדוע מזלזל המערב ברוסיה ומדוע הוא ממש לא צריך

This post is also available in: English (אנגלית)

קונסטנטין בודרגין

התפיסה לפיה הצבא הרוסי מתפורר, חסר יכולת, וקמל הפכה כמעט לאמת מוסכמת. אך למרות זאת הפעילויות האחרונות שלו דווקא מציגות תמונה של צבא אשר הופך במהירות למודרני, סתגלן ובעל יכולות. "רוסיה הפתיעה את המערב עם כוחה הצבאי פעמיים ברציפות," כתב לאחרונה גוסטב גרסל בתדרוך מדיניות עבור הוועידה האירופית ליחסי חוץ. "ראשית, באוקראינה, הכוחות המזוינים הרוסיים הפכו לגמרי את ההנחות המערביות בנוגע לחוסר היעילות שלהם ב"מלחמה היברידית" מהירה ומתואמת, אשר שילבה חתירה והסתננות עם שליחת כוחות על מנת להשיג יתרון צבאי מוקדם." אז, בהסתערות הצבאית הראשונה שלה אל הזירה הבינלאומית מאז קריסתה של ברית המועצות, רוסיה "גרמה לארצות הברית להיראות הססנית ובלתי החלטית." בעוד ש"ההשפעה ארוכת הטווח של הגמביט של רוסיה אינה ודאית," מה שבלתי ניתן לערעור הוא שההנחה הישנה בנוגע לכוחה הצבאי המדולדל של רוסיה כבר אינה עומדת במבחן המציאות.

המערב פירש שלא כראוי את המאמצים הניכרים של רוסיה לעדכן ולחדש את הכוחות המזוינים שלה, עד לכדי השלכות הרות אסון. בעוד שכרגע רוסיה אינה נמצאת בעמדה להטיל את כל כובד משקלה על אירופה, חלק ממטרותיה בהחלט נמצאות בכיוון. קוצר ראייה במקרה הזה הוא מותרות שהמערב אינו יכול להרשות לעצמו.

התמקדות בכשלים בציוד, תחום בו לצבאות האמריקניים והאירופיים יש עליונות ברורה, הובילה את המערב להמעיט בערך יכולותיו של הצבא הרוסי. "רוסיה שיפרה את המקצועיות, המוכנות, והיעילות של אנשי הצבא והכוחות המזוינים שלה," כותב גרסל. היא פיתחה את היכולת "להגיב במהירות ולתקוף מבלי אזהרה," דבר אשר מאפשר לה את היכולת להכריע כל אחת משכנותיה כשלעצמן. ככלל, "יתרונה הצבאי של אירופה על רוסיה מעורער על ידי מוכנות לחימה בעצימות נמוכה, חוסר בכוח אדם, והצורך לתאם בין מדינות שונות." כל זאת הופך את אירופה לבלתי מוכנה להגיב באופן יעיל כנגד מתקפה רוסית, כפי שנראה במשבר באוקראינה.

הרפורמות אשר חלו בצבא רוסיה מאז שנת 2008, לאחר המערכה בגיאורגיה, היו העצומות והמהירות ביותר שראתה המדינה מאז שנות ה- 30 של המאה הקודמת. רוסיה תכננה תהליך רפורמה תלת-שלבי. חינוך כוח אדם וצמצום כמות המתגייסים בתור שלב ראשון, ושרטוט מבנה הפיקוד בשלב השני, הפכו את הצבא למקצועי יותר ומוכן ללחימה. אנליסטים מערביים התמקדו בשלב האחרון בלבד, השלב של חימוש מחדש וחידוש הציוד – שלב שטרם הושלם – והתעלמו מהצלחתם של שני השלבים הראשונים. עיקרו של עניין הוא ש"מוסקבה לא זקוקה בהכרח לטכנולוגיית ההגנה החדישה ביותר" על מנת להתערב במתרחש בשכונתה, או בזירות עם יריבים מפותחים פחות.

מבקרים מערביים הטוענים כי רוסיה מחזיקה בקונספטים מיושנים של לחימה מפספסים לחלוטין את העניין, שרוסיה "מתכוננת למלחמה באופן שונה לחלוטין מזה של המערב." ניתוח רוסי מבטל את ההבחנה בין המגזר האזרחי והצבאי לגמרי, וכך הוא קורא למהלך רב-כיווני על מנת להכניע, לחתור ולהביס את החברה היריבה – גישה חסרת רחמים ויעילה בהרבה מ"הגישה המקיפה" של המערב."

אחד מהמאפיינים המעניינים במיוחד של הרפורמות הרוסיות הוא הצורך בכוחות צבאיים למחצה ושאינם צבאיים. כ- 170,000 אנשים בפדרציה הרוסית נתונים למרותו של משרד הפנים ביחידות צבאיות למחצה מאומנות היטב, אשר מוכנות להילחם בטרור ובהפרות סדר בגבול, ולהשקיט אי-שקט אזרחי. יחידות אלו מבצעות תפקיד כפול. הן משחררות את הצבא עצמו מהצורך בהכנות כנגד מה שנקרא "איומים רכים", ובנוסף לכך הם עתידים לשחק תפקיד מכריע אם תפלוש מוסקבה אל אחת משכנותיה.

מימד נוסף שרבים נוטים להתעלם ממנו בהכנות הצבאיות של רוסיה הוא ההכנסה של נכסי בינה אנושית אל מבני הפיקוד של יריבותיה הקרובות. במטרה לאזן את העליונות המערבית בטכנולוגית מודיעין, רוסיה משלבת סוכנים ידידותיים אל הנכסים הצבאיים, הפוליטיים, החברתיים, והעסקיים של מדינות השכנות לה. מוסקבה החלישה את כלכלתה של אוקראינה כהכנה למלחמה על ידי פגיעה ביזמים נבחרים, תוך שהיא מקדמת ומחזקת אנשי עסקים ידידותיים לה. היא קיצצה בייבוא וערערה את התמיכה האירופית באוקראינה. תוך כדי כל זאת, רוסיה העמידה מבנים כביכול לאומיים  ושחקנים בעלי ייפוי כוח, אשר אפשרו לה לבסס שליטה מהירה במיוחד על חצי האי קרים המסופח. ההתערבות המזוינת באה רק כנקודת שיא במערכה ארוכה של הכנה.

מוסקבה פיתחה מגוון רחב של שיטות, אסטרטגיות, וטקטיקות על מנת לערער את עליונותו הטכנולוגית של המערב. כל אלו הוכיחו את יעילותן בסביבתה הקרובה של רוסיה, ובעוד שהיא חסרה את התשתית האסטרטגית במעגלים רחוקים יותר של השפעה, פעילותו של הצבא הרוסי בסוריה מראה כי הוא מוכן ומזומן להציג את כוחו גם אזורים רחוקים יותר. בעוד שהצלחת המערכה הרוסית בסוריה אינה בטוחה עדיין, טוב יעשו הכוחות המערביים אם יעריכו מחדש את כוחו של הדוב המזרחי. אם וכאשר יפנו מטרותיה של רוסיה מערבה, אירופה מוכרחה להיות מוכנה עם תגובה מאוחדת והחלטית.