כיצד Big Data יכול לעזור למהגרים

כיצד Big Data יכול לעזור למהגרים

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

נכתב על ידי מרציה רנגו*

הקהילה הבינלאומית קוראת לשיפור הנגישות והאיכות של סטטיסטיקות הנוגעות להגירה מזה תקופה ארוכה. כמו בכל מדיניות בנושאים אחרים, נתונים על הגירה הם, או צריכים להיות, הבסיס לקבלת החלטות מושכלת ומיודעת.

החלטות מושכלות הן קריטיות במיוחד בזמנים של משברי נדידה והגירה, כמו אלו שמתרחשים בימים אלו ברחבי אירופה, כשאנשים ממדינות דוגמת סוריה ואפגניסטן מסכנים את חייהם תוך בריחה מקונפליקט ואלימות, בתקווה לעתיד טוב יותר להם ולמשפחתם.

סטטיסטיקות מדויקות הן הכרחיות לעזור למהגרים באופן יעיל ולסתור תפיסות מוטעות רווחות אשר תורמות אך ורק לדחיית מענה פוליטי והומניטרי הנדרש באופן דחוף כל כך.

מדוע נתוני הגירה משנים?

סטטיסטיקות הגירה הן מהותיות לעיצוב מדיניות שקולה. הן הכרחיות על מנת להכניס את ההגירה אל תכנון הפיתוח הלאומי, דהיינו לקחת בחשבון את השפעת ההגירה על תהליך הפיתוח של המדינה, השפעת הפיתוח של המדינה על ההגירה, וכיצד מדיניות משפיעה על התנהגות ההגירה. מבלי סטטיסטיקות הגירה, מדינה אינה יכולה לתכנן באופן רציני כיצד להקצות משאבים – לדוגמה, לסיוע מבקשי-מקלט או מהגרים נזקקים.

על אף שנתונים על הגירה גלובלית אינם קלושים כפי שנטען קודם לכן, יש צורך לשפר את המידע הנאסף בכלים מוכרים תוך שאנחנו מסתכלים על הפוטנציאל העצום המוצע על ידי מקורות חדשניים, או "ביג דאטה" (Big Data). פיתוחים בתחום נראים מבטיחים ביותר.

כיום המקורות העיקריים לנתוני הגירה ממפקדי אוכלוסין לאומיים, סקרים ומקורות אדמיניסטרטיביים. לכל אחד מהמקורות הללו יש את היתרונות והחסרונות שלו. מפקדי אוכלוסין יעילים לבחינת מוצאם של המהגרים מרחבי העולם בנקודה מסוימת בזמן, אך אלו אינם תכופים ואינם יכולים תמיד לסייע למדיניות בזמן הנדרש. מקורות אדמיניסטרטיביים יכולים לעזור למדוד את זרם הכניסה והיציאה של מהגרים ממדינה (בפרק זמן מסוים), אך הם אינם לחלוטין אמינים שכן הם מודדים אירועים ולא אנשים. סקרים יעילים למדידת ההשפעה של הגירה על מימדים דוגמת מצב כלכלי ממוצע למשק בית או תנאי העסקה של מהגרים. עם זאת, הם יקרים ויוצרים אתגרים שיטתיים.

יכולת המדינות להפיק סטטיסטיקות הגירה השתפרה, אך פערים משמעותיים עוד נותרו, בפרט במדינות מתפתחות. לדוגמה, רק 12 מתוך 49 המדינות האפריקניות מדרום לסהרה ערכו מפקד אוכלוסין בעשר השנים האחרונות. לאומות המתמודדות עם אתגרי פיתוח יש משאבים מוגבלים להקצות להשגת נתונים והמידע בדרך כלל אינו משותף בין סוכנויות שונות האמורות להשיג אותם.

בניית היכולת של מדינות לאסוף ולנהל נתונים אלו היא הכרחית. בינתיים, כיצד מקורות חדשניים להשגת נתונים משלימים את האופנים רגילים על ידי מילוי הפערים?

ביג דאטה וחדשנות

ישנם יותר מ- 7 מיליארד טלפונים סלולריים ברחבי העולם, לפחות 5 מיליארד מהם במדינות מתפתחות. חדירת הטלפונים הניידים גדלה במהירות, בפרט ברחבי אסיה ואפריקה, כמו גם מספר משתמשי האינטרנט ברחבי העולם. המשמעות היא שכמות חסרת תקדים של נתונים נוצרים בזמן-אמת בכל פעם שנעשים שיחה או תשלום מקוון, או בכל פעם שאנשים מתקשרים ברשתות החברתיות. זהו מה שנקרא בדרך כלל "ביג דאטה".

מספר מחקרים כבר הראו את הרלבנטיות והפוטנציאל של מאגר נתונים שכזה לצורך ניתוח תופעת ההגירה. רישומי שיחות טלפונים ניידים משמשים למעקב אחר תזוזה אנושית לאחר אסונות טבע שכן הם כוללים פרטים על צד המוען וצד הנמען של השיחה. באופן דומה, רישומים אלו יכולים לתת מושג על דפוסי הגירה בתוך מדינה, למשל. מחקרים עדכניים הביטו בכניסות חוזרות ונשנות לאותו אתר, או לאותה כתובת IP ממנה נשלחים פריטי דואר אלקטרוני על מנת למדוד תנועת הגירה. העובדה שפעילות המשתמשים ברשתות החברתיות מסומנת על ידי מיקום גיאוגרפי מאפשרת הערכה של מגמות הגירה בעזרת מודלים סטטיסטיים.

לפוטנציאל העצום של ביג דאטה כמקור משלים לסטטיסטיקות הגירה יש, כמובן, גם אתגרים. ישנן סוגיות של אתיקה ופרטיות בשימוש בנתונים אשר מיוצרים על ידי משתמשים בהיסח הדעת ככלי מחקרי. סוג זה של מידע יכול ליפול לידיים הלא נכונות ולהפוך לכלי מעקב אחרי אנשים – על ידי ממשלות, למשל – עם השלכות רציניות לזכויות אזרח. מחוקקים, חוקרים ואנשים העוסקים בתחום צריכים לשבת יחדיו ולהגדיר מסגרת חוקית ורגולטיבית לאיסוף ושימוש במידע המגיע מתוך אותם מקורות חדשניים.

ישנה עדיין דרך ארוכה עד לשימוש שיטתי ויעיל במקורות ידע חדשניים במחקרי הגירה. אך זהו דיון שעלינו לקיים.

*המאמר פורסם לראשונה ב- World Economic Forum.