טילי כתף נגד מטוסים: האיום ואמצעי ההגנה

טילי כתף נגד מטוסים: האיום ואמצעי ההגנה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת בועז זלמנוביץ

2569361_m featureטבעם של לוחמי גרילה וטרוריסטים ושיטות הלחימה שלהם מחייבים שימוש באמצעי לחימה קלים המאפשרים ניידות והסתרה. טילים נישאיכתף נגד מטוסים הם אמצעי שכאלה. יותר מ-700000 טילים יוצרו מאז שנות ה-70.בעיקר בארה"ב ובברה"מ, אך גם במדינות אחרות כדוגמת סין ושוודיה. דיווחים מצביעים על כך שתפוצת טילי הכתף בארגונים לא מדינתיים היא רחבה, ומוערכת בכמה אלפים.

הסיבות לשימוש בטילי כתף על ידי טרוריסטים וארגוני גרילה הן:

  • קטלניות – פגיעת טיל במטוס היא בדרך כלל קשה. מטוסים אזרחיים אינם עמידים לפגיעות טילים. על פי דוח מ-2003 במהלך ה-26 השנים הקודמות, 35 מטוסים אזרחיים הותקפו על ידי טילים נישאים, 24 מהם הופלו ומספר ההרוגים מכך עמד על למעלה מ-500.

  • קלות ניידות והסתרה – טילי הכתף קטנים וקלים יחסית (הסטינגר, לדוגמה, אורכו 1.52 מטר, המשגר שוקל 15.2 ק"ג וטיל שוקל 10.1 ק"ג) כך שניתן להסתירם ולניידם בקלות בכל כלי רכב.

  • זולים יחסית – הדגמים הישנים נמכרים בשוקי הנשק השחור במאות דולרים בודדים ואילו הדגמים החדשים עלותםעשרות אלפי דולרים בודדים. מחיר שארגוני פשיעה וטרור יכולים לעמוד בו.

  • שימוש קל יחסית – השימוש בטילים אמנם מחייב אימון, אך מערכות הביות של הטילים עושות את השימוש בו קל יחסית.

  • פגיעות המטרות – מטוסים צבאיים מצוידים במערכות הגנה כנגד טילי נ"ם לסוגיהם, אך הדבר איננו מבטיח 100% של הגנה. מאידך, מטוסים אזרחיים אינם מוגנים כיום כנגד הטילים והם מהווים מטרה קלה יחסית וגם שרידותם לאחר פגיעה היא קטנה.

טרוריסטים עושים שימוש בטילים כנגד מטרות אזרחיות וכנגד מטרות צבאיות.

מטרות צבאיות – השליטה האווירית המוחלטת של הצד החזקהמדינתי היא מהיתרונות העיקריים של צד זה בלחימה כנגד הטרור והגרילה. השימוש במטוסי קרב להפצצה, מטוסי תצפית ומל"טים, והיכולת לנייד כוחות במהירות באמצעות מסוקים מביאים את יתרון המדינה בלחימה. הצד החלש יעשה הכול בכדי לצמצם יתרון זה. אחד הכלים העיקריים במלחמה כנגד צבא ברה"מ באפגניסטן היו טילי הסטינגר שסופקו על ידי ארה"ב לאפגנים. השימוש בהם גרם לפגיעה ולהשמדה של מאות מסוקים ומטוסים והפחתה ניכרת של העליונות האווירית של הצבא הסובייטי.אחד הסיוטים של הקואליציה שהובלה על ידי ארה"ב באפגניסטן היה הופעתם המחודשת של טילי הסטינגר. לא מפתיע שחמאס וחזבאללה חותרים ליצירת מערכת הגנה אווירית מבוססת טילים נישא כתף כנגד העליונות האווירית של ישראל. לא נרחיב כאן את הדיון באמצעים הננקטים להגן על המטוסים הצבאיים כנגד טילים נישאיכתף.

iHLS – Israel Homeland Security

מטרות אזרחיות – מטוסים מסחריים הם מטרה מועדפת על טרוריסטים.טילים נישאיכתף הם רק אחת מהשיטות הנוהגות על ידם. הדוגמה המוכרת לישראלים היא ניסיון הפגיעה במטוס ארקיע בנובמבר 2002 במומבסה קניה באמצעות טילי סטרלה (אסאי-7). אך, כאמור נעשו ניסיונות רבים וחלקם, למרבה הצער, מוצלחים במהלך העשורים האחרונים. הנזק הכלכלי המוערך של השבתת שדות תעופה וטיסות מסחריות,גם לזמן קצר בלבד הוא עצום.

גם ההתמודדות עם טילים נישאיכתף היא מורכבת ויקרה.ניתן להצביע על השיטות עיקריות שיש לפעול בהן במשולב:

  • מבצעים התקפיים – לפגיעה בארגוני הטרור בכלל ובאלה המועדים להפעיל טילים באופן פרטני.

  • מניעת תפוצה ורכש של טילים על ידי תוקפים אפשריים – הלקח של טילי הסטינגר שהועברו למורדים האפגניים היא מניעת תפוצה. כך ישנה התנגדות עזה בארה"ב להצעה להעביר טילים למורדים בסוריה. מספר אמנות והסכמים נחתמו בכדי למנוע תפוצה של הטילים. כמו כן מושקעים משאבים באיסוף, בהשתלטות ובקניית טילים ממחסני צבאות במדינות בלתימשילות, כדוגמת לוב. אשר הטילים שהיו ברשותה נפוצו ברחבי אפריקה ובמקומות אחרים. שיטה אחרת היא להתקין אמצעי טכנולוגיים בטילים כך שימנע השימוש בהם על ידי מי שאיננו מוסמך.

  • שיבוש נתיבי ההברחה – פעולות התקפיות ופעולות מודיעיניות, משפטיות, כלכליות ואחרות בכדי למנוע את ההברחות ולפגוע בעוסקים בהברחה ובמכירת הטילים.

  • מניעת ירי על ידי שיפור והגדלת מרחב האבטחה מסביב לשדות התעופה – אמנם טילי כתף מודרניים דורשים מרחב מאובטח גדול ביותר עד מאות ק"מ מסביב לשדה התעופה, הרי אבטחת המרחב הקרוב יכולה למנוע ירי של טילים מיושנים יותר ובכללם ירי של טילי נ"ט.

  • התאמת טכניקות ונהלי תעבורה האווירית – כדוגמת שינוי של נתיבי טיסה וגובהם; שינוי נתיבי המראה ונחיתה; ושיתוף פעולה מודיעיני ואזרחי להתרעה על ירי טילים.

  • שימוש באמצעי נגד – אלביט פיתחה מערכת להגנת מטוסים וזו תותקן, על פי הפרסומים, במטוסים מסחריים ישראליים. ניסיונות נוספים נעשו על ידי חברות אחרות. הבעיה של מערכות הנגד שהן והתקנתן יקרות ויש הטוענים יקרות מדי, ומדינות בודדות יוכלו לאכוף השימוש בהן. יעילות המערכות כנגד טילים מדורות שונים ובעלי שיטות ניהוג שונות (איפרארד (IR); לייזר ורדיו) משתנה ומחייבת התאמה ושדרוג תמידיים.

  • הגברת שרידות המטוסים לאחר פגיעה מטיל –כדוגמת הוספת מערכות חליפיות ומיגון מכלי הדלק.

טילים נישאיכתף נגד מטוסים הם אמצעי לחימה יעיל בידי ארגוני טרור וגרילה כדי לפגוע בעליונות האווירית של הצד החזק ולפעולות טרור. מטוסים ומסוקים צבאיים מצוידים במערכות נגד ובעלי שרידות גבוהה בכדי לעמוד בפגיעת הטילים. הגנת התעבורה האווירית האזרחית מפניהם היא מורכבת ויקרה, אך גם המחיר של פגיעתם הוא עצום. שילוב הדרכים שתוארו יצמצם את ניסיונות הירי, סיכויי הפגיעה וימנעו נזק ונפגעים רבים.