נשק סייבר ויציבות בינלאומית: איומים חדשים על היציבות מחייבים סוגים חדשים של...

נשק סייבר ויציבות בינלאומית: איומים חדשים על היציבות מחייבים סוגים חדשים של דוקטרינות אבטחה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Picture1-Copyמאת גיא פיליפ גולדשטיין
צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי

13927590_m - Copyמאמר זה בוחן את הסיכונים האסטרטגים של נשק סייבר ואת הנחיצות לפתח דוקטרינות ייחודיות להגנת סייבר, כדי לצמצם ככול האפשר את הסיכון להסלמת משבר עד לכדי יציאתו מכלל שליטה. כיום, לוחמת אינטרנט ממוחשבת, היא אחת מתוך כמה זירות צבאיות שצפויות לצמוח, הן בארצות הברית והן במדינות נאט"ו. המאמר הנוכחי מציע רעיונות ומסגרות עבודה מהספרות ה"קלאסית", העוסקים באסטרטגיה, במטרה לעצב תפישה מוסדרת יותר של הסיכונים הטמונים בנשק הסייבר ליציבות הבינלאומית, ובעקבות זאת, לזהות את סוגיות הליבה בהגנת סייבר, שישמשו נקודת משען לדוקטרינות עתידיות.

 כבר בתחילת  2013, הפך מרחב הסייבר למוקד בעל חשיבות אסטרטגית. מפקדת הסייבר של ארצות־הברית היא מפקדה מאוחדת אחת, הכפופה לפיקוד האסטרטגי האמריקאי מאז 2009 כמו במבצעים אסטרטגיים או מיוחדים אחרים, גם כאן מחייבות החלטות מרכזיות קבלת אישור ישירות מנשיא ארצות־הברית. ההשפעות של נשק סייבר עשויות להיות כה נרחבות, עד ש"יש להתיר את השימוש בו רק בעקבות פקודה ישירה של העומד בראש כוחות הביטחון (המפקד העליון)". לעומת זאת, מבחינת הפנטגון, חבלה ממוחשבת שמקורה במדינה אחרת יכולה להוות עילה למלחמה — כפי שהוצהר בצורה רשמית למחצה במגזין ’וול סטריט' ביוני  2011. האיום של מתקפות סייבר הוצב בראש רשימת סיכוני הביטחון הלאומי כיום, כחלק מהערכת האיומים הכלל־עולמיים של קהילת המודיעין לשנת 2013 . כיום לוחמת רשת ממוחשבת היא אחת מתוך כמה זירות צבאיות שצפויות לגדול, הן בארצות־הברית והן במדינות נאט"ו.

/i-hls.com/he/

למרות כל זאת, לא פורסמה בנושא כל דוקטרינת שימוש ברורה כגון דוקטרינת ההרתעה הגרעינית. ראשית, דומה שכללים רבים נותרו חשאיים, ואך ורק במסגרת הדרג הגבוה ביותר של הבכירים. כמו כן, התחום עצמו אינו מוגדר בצורה ברורה: הוא יכול להיות תחום של לוחמה או לאו דווקא, למעשה. האם מרחב הסייבר קריטי רק משום שהוא תורם לביטחון הצבאי, או שהוא חיוני בזכות עצמו, בשל ערכם העולה של הנתונים המאוחסנים ומוגנים בו? לבסוף, לפיתוח דוקטרינה נדרשים זמן ותקדימים היסטוריים. למרות שתפיסות של הרתעה גרעינית החלו לצמוח ב־ 1946 בעקבות עבודות של ברודי, הדוקטרינה של 'השמדה הדדית מובטחת'  (Mutually Assured Destruction) לא עמדה למעשה במקום מרכזי לפני סוף שנות החמישים. בברית־המועצות, "גרף הלמידה" של האסטרטגיה הגרעינית היה אף מתקדם פחות. השדה של מחקרי הסייבר עדיין צעיר יחסית, ונשק הסייבר עצמו מתפתח ללא הרף, ברמה ובהיקף.

MSE-Logo-EN2-300x190גיא פיליפ גולדשטיין הוא סופר; מחבר רב המכר בבל שעת אפס.

פורסם בירחון צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 2, ספטמבר 2013.

לקריאת המאמר המלא, אנא הקליקו על הקישור הבא:

נשק סייבר ויציבות בינלאומית