This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

  8048856_s

דו"ח על תפקיד התקשורת בעקבות רעידת האדמה ביפן במרץ 2011, המצוטט על ידי  Internews Europe, מצביע על כך ש- "מערכת ההתרעה המוקדמת המתקדמת ביותר של יפן הוכחה כחיונית בהצלת חיי אדם, אך לא ייחסה חשיבות לגובה גלי הצונאמי, ועקב כך אנשים מתו בגלל חוסר ידיעה על הצורך לעבור למיקום גבוה יותר. רבים לא הצליחו לקבל אזהרות מעודכנות לגבי גובה הצונאמי כשאמצעי ממסור מקומיים כמו רמקולים קהילתיים אלחוטיים ניזוקו על ידי רעידת האדמה או נפגעו על ידי הפסקות חשמל".

"אמצעים טכנולוגיים של תקשורת חברתית סיפקו קו מידע חיוני לניצולים, אך השפעתם הוקהתה עקב הפסקות החשמל הנרחבות, הרס רשתות התקשורת הניידות וההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה באזורי החוף, ש-30% ממנה מעל גיל 60, שמורגלים פחות בנגישות מקוונת למידע."

"יוזמות  המבוססות על אמצעי low-tech”"  (רדיו, עיתונים ודפי מידע) המנוהלים על ידי הקהילה, נתנו מענה לצרכים המיידיים של הקהילות נפגעות האסון במידע על הנעדרים והמתים, על מקומות מחסה, מזון, מים ודלק. כל זאת – בדרכים שאמצעי התקשורת ברמה הלאומית, כמו הטלביזיה, לא יכלו לספק. "

"גורמי הסיוע ההומניטאריים לא היו מודעים למשאבי המידע העשירים שנוצרו על ידי קהיליית המתנדבים הטכניים, וחסרו מערכות שיתוף מידע ומנגנוני תיאום, אשר הובילו לכך שהניצולים נאלצו לענות שוב ושוב על אותן שאלות עבור גופים שונים.".

"הדו"ח כולל מספר המלצות לקהיליית הסיוע הבינלאומית המספקת סיוע טכני וכספי לכלי התקשורת המקומיים, בהתחשב בחשיבותן האסטרטגית של מערכות התקשורת וטכנולוגיית המידע בהתמודדות עם אסונות וניסיונות השיקום. "

Bcp&IT 180x250