This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

הצורך ברור לחלוטין ולכן מאמצי הפיתוח נמשכים, בקצב איטי אמנם, אם כי בכל רגע עשויה לחול האצה בתהליך. הדבר יקרה כאשר לקוח פוטנציאלי רציני יהיה מוכן להשקיע את הכסף הנדרש לייצור "מערכת מחליפת טייס".

הקיט יוציא את הטייס מתוך תא הטייס של המסוק ויחליף אותו במערכות בלתי מאוישות, מהלך שיאפשר תוספת מיכלי דלק ומטע"דים, ומגוון אפשרויות בלתי מוגבלות אלא על ידי גבולות הדמיון.

התעשיה האווירית הישראלית מאמינה בצורך להשתמש במסוקים מאוישים ולהפוך אותם לפלטפורמות אוטונומיות ללא טייס. מאמצי הפיתוח נמשכים באמצעות מימון עצמי של החברה.

לפני מספר שנים נחתמה עסקה משותפת בין התעשיה האווירית ל-Hindustan Aeronautics limited (HAL) במטרה לפתח גרסה בלתי מאוישת של מסוק ה-Dhruv, אולם היא נגנזה. אך הרעיון עדיין נמצא באוויר.

בשנה שעברה היו דיווחים על תוכנית להשתמש במסוק מתקדם יותר מדגם ה-Eurocopter EC-145 בו קיימת מערכת בקרת טיסה "טיסה באמצעות כבל".

המקורות לדיווחים אלה הוסיפו כי המסוק הבלתי מאויש יתוכנן כך שיענה על תקנות ה-MTCR 2, המיועדות להגביל את הטווח ואת כושר הנשיאה של מערכות בלתי מאוישות. ישראל לא חתמה על אמנת ה-MTCR אולם היא שומרת על המגבלות שמציבה האמנה.

התעשיה האווירית הישראלית זיהתה את הצורך במסוק בלתי מאויש לשימושים צבאיים בפרט על ספינות חיל הים. לקוחות פוטנציאלים אחרים יכולים לכלול את שירותי ההצלה, הפועלים באזורי סכנה.

המטרה היא לפתח ולייצר "מערכת מחליפת טייס" שתאפשר המרה פשוטה של מסוק מאויש קיים, מכל גודל שהוא, למערכת אוטונומית שמסוגלת לבצע את אותן המשימות, ואף מעבר לכך.