הסיוע הצבאי האמריקאי חיובי – אבל ההשלכות בעייתיות

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

תעשיות הביטחון הישראליות מתמודדות עם אתגר הולך וגדל שעלול להשפיע על העתיד של כמה מהן. מייצרים את המערכות הטובות ביותר למשימות קרב אבל רוכשים אותן במקום אחר.

זהו מצב בלתי רגיל, שאינו אלא חלק אינטגרלי מהמציאות שנוצרה כתוצאה מכך שישראל מקבלת מארה"ב מענק צבאי משמעותי במסגרת תוכנית מימון סיוע החוץ (FMF) של וושינגטון. לא מכבר אישרה וושינגטון את המענק ל-10 השנים הבאות, החל משנת 2019 בסך כולל של 38 מיליון דולר.

נחמד לקבל כמה מיליארדי דולרים כמענק אולם יש לזה מחיר לא קטן, והדבר יוצר מצבים לא הגיוניים.

בשנים האחרונות, המחיר הפך לכבד יותר לאור העובדה שהתעשיה הישראלית  מפתחת ומייצרת יותר ויותר מערכות מתקדמות המיוצאות, תוך מגבלות מסוימות, למדינות שונות, אך הן עוקפות את הלקוחות הישראלים הטבעיים ביותר, בדרך כלל מדובר בחיל האוויר הישראלי.

מקרה מהזמן האחרון מדגים דילמה רצינית זו. חיל האוויר הישראלי משדרג את יכולות מטוסי ה-F-15I (רעם) שלו, כולל מכ"ם מתקדם חדש. המכ"ם שיותקן במסגרת תוכנית השדרוג מיוצר על ידי ארה"ב. העדפת המכ"ם האמריקאי על המכ"ם המיוצר בישראל כנראה מבוססת על העובדה שכדי לרכוש את המכ"ם, ישראל יכולה להשתמש בתקציב  ה-FMF השנתי שהיא מקבלת מארה"ב.

מצבים כאלה הולכים ונעשים תכופים יותר ויותר, אך נראה שזו תהיה המציאות כל עוד ישראל תמשיך לקבל את כספי הסיוע האמריקאי.

מציאות זו משפיעה ותמשיך להשפיע על תעשיות הביטחון של ישראל, בעיקר על החברות בגודל בינוני וקטן, אך לא רק עליהן.

מה שמחמיר את המצב הוא המגמה של מדינות שבעבר היו לקוחות של תעשיות הביטחון הישראליות להתחיל לייצר מערכות בעצמן באופן מקומי. "המצב גרוע ועלול להפוך לקריטי אם לא יינקטו צעדים בהקדם", כך אמר מקור בתעשיות הביטחוניות ל-iHLS.