כטב"מים יתגברו את מודעות המצב של הלוחמים

כטב"מים יתגברו את מודעות המצב של הלוחמים

CAMP BUNDELA, India (Oct. 16, 2009) – Spc. David Swan, infantryman, Troop B, 2nd Squadron, 14th Cavalry Regiment, "Strykehorse," 2nd Stryker Brigade Combat Team, 25th Infantry Division, tosses an Unmanned Aerial Vehicle at Babina, India Oct. 16. Strykehorse Soldiers were showing off the UAV capabilities to the Indian Army as part of Exercise Yudh Abhyas 09. YA09 is a bilateral exercise involving the Armies of India and the United States. The primary goal of the exercise is to develop and expand upon the relationship between the Indian and U.S. Army.

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

פרויקטים חדשים בתחום הכטב"מים, המיועדים לחזק את מודעות המצב של הלוחמים, הוצגו לאחרונה באתגר החדשנות של פיקוד מערכות האוויר של חיל הים האמריקאי.

לפי mil-embedded.com, שתי קבוצות השתתפו באתגר, שאורגן בחטיבת אמצעי הלחימה של המרכז ללוחמה אווירית של חיל הים בקליפורניה: קבוצת הסיור האווירי וקבוצת הטיסה בנחיל.

צוות הסיור העירוני ומודעות המצב (URSA) פיתח את הפרויקט שלו במטרה לצמצם או אף למנוע לחלוטין נפגעים בשדה הקרב העירוני, באמצעות השימוש בכטב"מ מצויד במצלמה, המגבירה את מודעות המצב בסביבות חסרות ג'י.פי.אס. הכטב"מ השתמש באלגוריתמים כדי לספק למשתמש מפה תלת-מימדית של מציאות מדומה בזמן אמת.

לדברי מייקל מקונהי, חבר הקבוצה, "אתגר החדשנות מהווה עבורנו את ההזדמנות לנסות כמה מהרעיונות שלנו שלא קיבלו מימון מלא, כפתרון חדשני שמצאנו לבעיה קיימת".

קבוצת הטיסה בנחיל בנתה פלטפורמת כטב"ם המדמה תיאום אוטונומי בנחיל, באמצעות רשת אריג (mesh network) המבצעת רישום עצמים בסביבת הפלטפורמה. נחיל הכטב"מים המצויד במצלמות מאפשר ללוחם לצפות בתמונות עדכניות של עצמים המעניינים אותו ולספק מידע על המרחק לעצמים, זאת למרות שהחיישנים והעצמים נמצאים בתנועה בסביבה עמוסה.

"היתרון העיקרי הוא מערכת החישה ההיפר-אגנוסטית, המאפשרת ללוחם למקד את תשומת הלב שלו בדבר אחר בשעה שהנחיל בוחן אזור שהוגדר מראש", הסביר ג'רמי סידשלאג מהצוות. "באופן אידיאלי, יש מפעיל אחד ושישה רחפנים המאפשרים למשתמש לנצל את זמנו בצורה טובה יותר, כיוון שבסופו של דבר כסף רב מושקע בעבודה".

אחד מחברי הקבוצה מציע למשתתפים העתידיים באתגר "לקחת סיכונים, להיכשל מהר ומוקדם. כשבנינו את הפרויקט שלנו ניסינו מספר מצלמות שונות, וסוגי מעבדים המותקנים על כלי הטיס, גדלים שונים של מסגרת, אך תוך זמן קצר גילינו שהם לא התאימו. חשוב שתהיה נכונות לקחת סיכונים ולהיכשל. החלק הקשה הוא היכולת לאתר מתי יש לנטוש פתרון שנכשל, אך בסופו של דבר ההשתתפות באתגר זה רק משפרת את התוצאה הסופית".

שני הצוותים השלימו את הפרויקטים שלהם תוך שישה חודשים בתקציב של $25,000.