המלחמה הקרה מתחממת?

This post is also available in: English (אנגלית)

נראה שבריטניה נסוגה מתכניותיה לשגר לאסטוניה טילים לטווח בינוני, על רקע הדאגה מפני תגובתו האפשרית של הקרמלין. ההודעה לעיתונות שפורסמה אונליין שבוע קודם לכן הוסרה, ושוכתבה ללא כל אזכור לטילים, כך מדווח ה-Sunday Times. משרד ההגנה הבריטי מסר כי התכנית הוקפאה, ועדיין לא קיבלה אישור.

באמצע נובמבר, הודיעה בריטניה כי תשגר סוללות טילים מדויקים לטווח ארוך (GMLRS)  לגבול רוסיה, לראשונה מאז המלחמה הקרה. הטילים היו אמורים להגיע לאסטוניה בשנה הבאה, כחלק מההתפרסות הצבאית של כל החברות ב- NATO במטרה להגן על המדינות הבלטיות לאור חשש מפלישה רוסית למדינה. כ-800 חיילים בריטיים היו אמורים להגיע לאסטוניה בשנה הבאה כחלק מכוח שיורכב מ-15 מדינות בהן ארה"ב, צרפת ודנמרק.

המערכת שהיתה אמורה להישלח לאסטוניה מסוגלת לשגר עד 12 טילים בדקה ולפוצץ טנקים רוסים ממרחק של עד 45 מייל. לאחרונה השתמשו במערכת הזו באפגניסטאן ב-2007 כדי לפוצץ בונקרים של הטליבאן, אז נורו 410 טילים.

בנוסף למערכת הטילים יופנו לאסטוניה גם כטב"מים, מטוסי קרב וטנקים.

על פי ה-dailymail.co.uk, החשש לשלום אסטוניה ומדיניות בלטיות נוספות עלה לאור הבחירות בארה"ב. במהלך מסע הבחירות, הנשיא דונאלד טראמפ אתגר כלל של NATO  אשר על פיו האיחוד יגן על כל חברה בו מפני סכנה צבאית.

לאחרונה, מפקד הצבא הבריטי לשעבר, גנרל סר ריצ'ארד שירף, מומחה לענייני רוסיה, אמר שהוא מאמין שיהיה הכרחי לשלוח ולהשאיר מאות כוחות בריטיים באסטוניה לעתיד הנראה לעין במטרה לסכל כל יוזמת תקיפה רוסית: "אם לא מדובר בכוח שישהה באזור באופן קבוע, הרי שאין בזה טעם. הצבת 800 חיילים באזור היא התחלה, אבל לא יותר מזה. אני רוצה לראות את בריטניה לוקחת יוזמה ומובילה את ההגנה על המדינות הבלטיות, במיוחד אחרי יציאתה מהאיחוד האירופי. על כל מדינות  NATO להתחייב שהן מסוגלות ורוצות להגן על המדינות הללו. אני חושש שאם הנשיא טראמפ לא יבהיר מחדש את מחויבותה של ארה"ב להסכם, רוסיה עלולה לנצל את המצב הזה".

אולם כאמור, בריטניה חזרה בה בינתים מתוכניותיה לפרוס את הטילים באזור.