האם תיתכן הפיכה צבאית בישראל?

האם תיתכן הפיכה צבאית בישראל?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריק קודלר סא"ל במיל.

זו "איננה מדינה שיש לה צבא, אלא צבא שיש לו מדינה" – כך קבע אונורה גבריאל ריקטי, הרוזן דה מירבו, מראשי המהפכה הצרפתית, בהתייחסו לפרוסיה של המאה ה-18.

מדינת ישראל של המאה ה-21 גם היא איננה מדינה שיש לה צבא, אלא צה"ל שיש לו מדינה. השפעת הממסד הביטחוני על החברה במדינת ישראל חורגת בהרבה מעבר לביטחון במובנו הצבאי. מערכת היחסים בין החברה בישראל לבין הצבא והמערכות הביטחוניות היא סימביוזה מורכבת, כמו בכל מדינה דמוקרטית, שבה המערכת הצבאית אמורה להיות זרוע שלטונית של הרשות המבצעת, הכפופה להחלטות הדרג המדיני. הצבא ושאר זרועות הביטחון (המשטרה, המוסד והשב"כ) מוציאים לפועל מדיניות הנקבעת ע"י נבחרי הציבור. הפיקוח על הצבא וכוחות הביטחון הוא עניין מורכב במיוחד, משום שלצבא יש מעמד מיוחד, הנגזר מחשיבות נושא הביטחון, מהעובדה שהוא מהווה שירות בסיסי לאזרח ומהאוטונומיה הביורוקרטית שלו.

לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה האם תיתכן הפיכה צבאית בישראל? הנטיה המיידית היא להשיב על כך בשלילה מוחלטת. אבל כשבוחנים כמה התפתחויות בשנים האחרונות עולים כמה ספקות. אולי לא הפיכה צבאית בסגנון דרום אמריקני, אך קיימים "איים" של אי ציות לפיקוד הצבא. האם זה מדאיג? ללא ספק.

בשנים האחרונות עלה הנושא לדיון ציבורי. ראש המוסד לשעבר, דני יתום, הזהיר בסימפוזיון שנערך בשעתו בתל-אביב שתיתכן הפיכה צבאית בישראל. הוא אמר בדיון כי חובשי הכיפות הם חיילים מצוינים, אך לרבנים יש השפעה גדולה עליהם, והם מוכנים לציית לרב לפני שהם מצייתים למפקדים בצה"ל". הוא קרא להעמיד לדין רבנים שקוראים לחיילים לסרב לפקודות, והוסיף כי גם הוא חשב שזה תסריט הזוי לגמרי, אבל לנוכח ההתרחשויות האחרונות של סרבנות, דה-לגיטימציה של הממשלה והכנסת, רבנים שמסיתים להמרדה וסרבנות והעובדה שיש חיילים רבים שהוראת רב חזקה עבורם יותר מפקודת מפקד, זו אכן סיטואציה אפשרית. "אי אפשר יותר לתאר הפיכה צבאית כתרחיש דמיוני. חייבים לקיים דיון ציבורי כבר עתה על מנת להבטיח שהדמוקרטיה שלנו תהיה ערוכה ולא תאפשר היווצרות של הפיכה על-ידי גופים ימניים לאומניים. המערכת המשפטית חייבת לנקוט יד קשה כבר עתה, כנגד מסיתים ושכאלה הקוראים לסרבנות, על מנת שתופעה זו תיפסק. אם לא, אז אלופים ותתי-אלופים יכולים לקחת את היחידות שלהם ולבצע הפיכה. כל זה עלול לקרות בעוד כמה שנים, אם לא נעצור את הסחף עכשיו".  

גם האלוף במיל. דני רוטשילד, שהשתתף באותו הדיון, אמר כי  תגובתו הראשונית לשאלה היתה שלא יכול להיות דבר כזה בישראל, אבל אז לדבריו התחיל לבדוק את עצמו. "דבר ראשון – אף פעם אל תגיד אף פעם.. kהגיד שזה לא יקרה לעולם, זה לא אחראי. אחרי שאני שומע רבנים שאומרים לחיילים לערוק מהצבא, אני חושש מה יקרה כשרבנים יגידו לחיילים לתפוס את השלטון. זה לא רק בצבא אלא בכל מוסדות השלטון. צריך להקפיד על חינוך לדמוקרטיה, לחשוף את הצבא יותר לתקשורת. אם ידברו על זה גם בצבא וגם בתקשורת זה לא יקרה.  

"אני לא רואה את זה קורה מחר בבוקר, אבל אי אפשר להתעלם מזה. חס וחלילה אסור שתהיה תופעות של מקרתיזם בצה"ל. אני לא מכליל ואומר שכל חובשי הכיפות הם אנטי דמוקרטים. להיפך, רוב חובשי הכיפות אינם כאלו".  

חברי הכנסת הדתיים קפצו ממקומותיהם לשמע הדברים של הקצינים הבכירים במילואים. זבולון אורלב שהיה באותה תקופה חבר כנסת, אמר בתגובה לדברי דני יתום כי אלו דברי הסתה חמורים ומסוכנים נגד חובשי הכיפות הסרוגות. "הציונות הדתית אינה צריכה להתנצל על נאמנותה למדינת ישראל ולערכי הציונות. סגנונו של יתום מגביר את הסכנה להפיכה כנגד הציונות הדתית".   

ונחתום באמירה הידועה "Never Say Never"..