ממשקי מוח-מכונה עושים צעד אחד נוסף קדימה

This post is also available in: English (אנגלית)

דארפ"א, הסוכנות לפרויקטי מחקר ביטחוני מתקדמים בארה"ב, מחפשת לפתח ממשק מוח-מכונה פועל, כפי שכבר כתבנו כאן. אך אילו שימושים יכולים להיות לטכנולוגיה שכזו? יישום אחד אפשרי יהיה שליטה טובה יותר, מהירה יותר ומדויקת יותר ברכבים. חיבור מוח למטוס, לדוגמה, יבטל את השהות ואת הפוטנציאל לטעויות שמחויבים משימוש בשרירים כדי להפעיל ג'ויסטיק.

“נראה כי הצבא מעוניין בפוטנציאל של טייסי קרב לשלוט במטוסים שלהם בצורה מחשבה ישירה במקום להשתמש בידיים שלהם. זמן התגובה שייחסך יהיה מילי-שניות," אומר ד"ר טום אוקסלי, נוירולוג באוניברסיטת מלבורן ובבית החולים המלכותי במלבורן.

אוקסלי והקולגה שלו, ד"ר ניק אופי, מהנדס ביו-רפואה במעבדת הביוניקה בכלי בדם באוניברסיטת מלבורן, עובדים בארבע השנים האחרונות יחד עם צוות מגוון של מהנדסים ומנתחים מ- 16 מחלקות שונות באוניברסיטה על מנת לפתח ממשק מוח-מכונה אשר יוכל להפוך את כל הרעיון הזה לאפשרי.

על מנת להשיג זאת, הם פיתחו שתל תואם-ביולוגית אשר נקרא סטרנטרודה (strentrode). המכשיר הקטנטן הזה ממוקם בתוך כלי דם הסמוך למוח ובאמצעות אלקטרודות רושם את הפעילות היוצאת מהאזור המוטורי במוח.

עד כה, הדרך היחידה להשתיל אלקטרוניקה בתוך המוח הייתה לפתוח את הגולגולת – פעולה אשר מלווה בסיכונים רבים ומשמעותיים. הסטרנטרודה היא קטנה וגמישה לעבור דרך מערכת כלי הדם, אך נוקשה מספיק כך שתהיה מסוגלת לפעול מרגע שהיא ממוקמת כראוי.

המחקר של אוקסלי עד כה היה ממומן על ידי סוכנות דארפ"א. נכון לעכשיו, החוקרים הצליחו להשתיל סטרנטרודה בכמה כבשים אשר נעו באופן חופשי ולהקליט את גלי המוח משך 190 ימים לאחר ההשתלה.

הפתרון הזה עדיין אינו סופי וגמור, אך באמצעות הפיתוח הזה אוקסלי והצוות שלו מביאים אותנו צעד אחד נוסף לקראת ממשקי מוח-מכונה עובדים לגמרי.

"תקשורת ישירה בין מוח למוח אינה אפשרות בלתי סבירה 30 שנים מהיום. המכשירים הללו יאפשרו לנו להשיג יכולות אלקטרוניות שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו עכשיו," הוא אומר.