תוכנה חדשה יכולה לזהות פיצוצים גרעיניים

This post is also available in: English (אנגלית)

כאשר צפון קוריאה ערכה את ניסוי הנשק הגרעיני האחרון, הפיצוץ נקלט על ידי רשת חישה ססמית גלובלית המופעלת על ידי הוועדה המכינה של ארגון האמנה למניעת ניסויים גרעיניים. הרשת, אשר נקראת "מערכת הניטור הבינלאומית", מיועדת לוודא ששום פיצוץ גרעיני לא מתרחש מבלי באיש יודע מכך. תוכנה אשר תוכנתה בחלקה על ידי מדען מחשבים מאוניברסיטת בראון אמורה לסייע לעשות בדיוק את זה.

הניסויים האחרונים ביותר שנעשו בצפון קוריאה לא היו קשים במיוחד לזיהוי. הפיצוץ היה גדול למדי, הוא התרחב במקום בו פיצוץ אינו דבר מפתיע, וממשלת צפון קוריאה לא עשו כל מאמץ להסתיר את העובדה. אך ניסויים חשאיים בהתקנים קטנים יותר, אולי על ידי ארגון טרור או גורמים פרטיים, הם סיפור אחר. לפי דיווח של Homeland Security News Wire, אלו הם האירועים הקשים לזיהוי שמערכת VISA – מערכת למידה ממוחשבת אותה עזר לתכנת אריק סודרת' – מנסה לאתר.

"מערכת הניטור הבינלאומית" כוללת 149 תחנות ניטור ססמי בכל העולם. תחנות אלו שולחות נתונים למטה ארגון האמנה למניעת ניסויים גרעיניים בווינה, שם מקבצים אנליסטים את כל האירועים הססמים בעלון יומי אשר נשלח למדינות בכל העולם. רובם המכריע של אותם אירועים אשר מזוהים על המערכת הם אירועים טבעיים – רעידות אדמה ורעדים ססמים משלל סוגים. אך מדי פעם, כמו לאחרונה בצפון קוריאה, אירוע נוצר בגלל פיצוץ גדול.

אנליסטים יכולים להבדיל בקלות בין האירועים שאינם טבעיים לבין המאפיינים של הגלים הססמים שהם יוצרים, אך לפני שהם יכולים לקבוע אם אירוע הוא טבעי או לא, הם  צריכים לדעת כי התרחש אירוע כזה.

המערכת עוקבת ללא הרף אחר כל תחנה ויוצרת תיעוד של זיהויים מקומיים פוטנציאליים. היא גם משלבת נתונים מכמה תחנות על מנת לשער את הזמן, המיקום, ואת עצמתם של אירועים אשר יכולים להיות ססמים. אנליסטים אז מביטים בנתונים על מנת לקבוע אם כל זיהוי שכזה אכן היה אירוע ססמי או מייצג רק רעש אקראי. ברגע שנקבע כי אירוע אכן התרחש, אנליסטים מנתחים אותו כדי לקבוע אם הוא היה טבעי או מעשה ידי-אדם.

סודרת' מקווה שיכולתה של המערכת לזהות יותר אירועים תוכל בסופו של דבר לסייע לאשרור מלא של האמנה למניעת ניסויים גרעיניים. על מנת שהחוק הבינלאומי יוכל לאכוף את האמנה, ארבעים וארבע המדינות בעולם אשר מחזיקות בנשק גרעיני מוכרחות לאשר אותה. שמונה מתוך אותן מדינות, ביניהן גם ארצות הברית, עדיין לא עשו זאת. הנשיא לשעבר קלינטון חתם על האמנה אך הקונגרס האמריקני סירב לאשר זאת.