ראיון בלעדי ל- I-HLS עם שר ההגנה לשעבר של גיאורגיה

ראיון בלעדי ל- I-HLS עם שר ההגנה לשעבר של גיאורגיה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

גיאורגיה אולי נמצאת בצד השני של נתיב הפליטים, אך אין זאת לומר שהיא לא מרגישה את איום הטרור ואת הצורך להתגונן מפניו. בזמן ביקורו האחרון בישראל, דיבר שר ההגנה לשעבר של גיאורגיה, אירקלי אלסנייה, עם שביט אור, מנהל תחום HLS בחברה, על עברה שסוע הקרבות של גיאורגיה, על ההגנות של המדינה מפני טרור ועל הראייה החיובית לשיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון של ישראל.

האם אתם בגיאורגיה מרגישים את הלחץ של ג'יהאד אסלאמי בגבולותיכם?

בוודאי, זה קרוב אלינו גאוגרפית, אבל הרי אף אחד לא חסין בפני בעיית הקיצוניים וגיאורגיה חוותה את האלימות מכך על בשרה בשנים עברו. כעת יש לנו אזרחים שהם חלק מארגון דאעש אשר עברו רדיקליזציה, וזה נושא חשוב מאוד לממשלה הגיאורגית ולעם הגיאורגי.

אנחנו מרגישים שהאיום רציני ואנחנו קוראים לשיתוף פעולה ולשיתוף מידע בין מדינות האזור משום שזה חשוב להילחם בדבר הזה בעזרת הידע שיש לנו. אני חושב שהבעיה יכולה להיפתר רק על ידי מאמץ משותף ואני מפציר במדינות הגובלות באזור המסלים הזה להיות נכונות יותר לשתף מידע ובאמת לאתר ולעקוב אחר אותם אנשים אשר על דעתם לפגוע באומה שלנו ובחברה שלנו.

אין הגדרה אחת ברורה לטרור בכל העולם. אין חוק אחד לטרור. האם אתה חושב שצריך להתבסס חוק שכזה על מנת להילחם ספציפית בתופעה?

אני חושב שאיש מאיתנו לא ראה דבר כזה בעבר – מה שאנחנו רואים כעת בסוריה ובעיראק. הטרור שינה פנים, הוא כבר אינו כפי שהיה. אנחנו מוכרחים להסתגל לשינויים על ידי, כמובן, שינוי החוק. אנחנו יזמנו בגיאורגיה מספר שינויים לחוק נגד טרור. אז אני חושב שזה צריך להיות מאוד ממוקד ברמה מסוימת אבל באותו זמן אני חושב שאנחנו צריכים ליצור מוסכמות משותפות ומסגרת עבודה בינלאומית. מסגרת לגאלית אשר תאפשר למדינות לאום להיות יעילות יותר. אנחנו חייבים להיות חלק מאותן יוזמות על מנת לתת לאנשי החוק והלוחמה בטרור שלנו את הכלים לעשות את עבודתם – כי האיום הזה אינו איום לאומי. הוא משתנה כל יום, משנה צורה, אז אני חושב שאנחנו צריכים כלים אשר מסוגלים להילחם בהם בחזרה.

האם יש זרם של פליטים אל תוך גיאורגיה כמו אל מדינות אירופה?

לא מגיעים אלינו פליטים בכמויות שמקבלות מדינות אחרות, אבל אנחנו מבינים שמה שקורה באירופה כעת הוא תוצאה של הזדמנויות מפוספסות ומדיניות שגויה. מנהיגי מדינות אירופה לא התמקדו באפשרויות הללו, הדמיון שלהם לא הצליח לתפוס את האפשרות של זרם פליטים בקנה מידה גדול כל כך והם לא היו מוכנים. אני חושב שכעת הם מבינים שאם הם היו מרכזים יותר זמן, מאמצים, כוחות ומשאבים על מנת להילחם [באיום] בעיראק עצמה ולבנות מבנים אשר לא היו מאפשרים לדאעש להמשיך ולצמוח, הם היו יכולים להימנע מהתוצאה שאנחנו רואים היום. הם כעת מסתגלים לכך והתהליך יהיה ארוך וקשה, הוא לא קל. זו הסיבה שגיאורגיה רואה איום על אף שלא מגיעים אלינו הרבה פליטים, אבל אנחנו כן חוששים שאירופה לא תוסיף להיות יציבה עוד. היחסים של גיאורגיה עם אירופה גם הם יכולים להיות מושפעים מכך.

מהי התכנית של גיאורגיה לביטחון המולדת?

גיאורגיה למדה לקחים רבים בעשרים וחמש השנים האחרונות. אנחנו המדינה היחידה בעולם כולו שעמדה בשלושה עימותים צבאיים מול הפדרציה הרוסית. אני חושבת שהיו אז הרבה חוסר הבנות אשר פוליטיקאים אז פירשו בלית ברירה לכדי עימות צבאי, אבל אנחנו לומדים מהניסיון כעת. הדור שלי של פוליטיקאים ומומחים לביטחון והגנה מנסה להקדיש יותר מאמצים ומחשבה אל מדיניות מונעת. אנחנו צריכים לחשוב יותר לפני שאנחנו פועלים וזו הסיבה שכאשר הייתי שר ההגנה, תמיד שמתי דגש על מודיעין, על אנליזות, ולא רק על להשיג ציוד צבאי. אני חושב שזו הנקודה העיקרית שלמדנו מהעבר שלנו ונראה לי שלגיאורגיה יש את הפוטנציאל להפוך למדינה מובילה באזור.

מהי עמדתה של גיאורגיה לגבי טכנולוגיות מודיעיניות כנגד גורמים עוינים במדינה?

כאזרח, כמובן שהייתי רוצה [טכנולוגיות] נוספות, וזו הסיבה שאני מנסה להוביל מהלכים לחיזוק ולמימון של סוכנויות מודיעיניות ולוחמה בטרור. אני חושב שיהיה נכון להגיד פחות או יותר שבגיאורגיה יש לנו כלים אשר גורמים לנו להרגיש בטוחים יותר כרגע, אך לאחרונה בוצעו מספר מעצרים אשר הוכיחו לנו שהגבולות שלנו אינם בלתי מנוצחים, ושאנשים עם כוונות רעות נכנסים ויוצאים דרכם כך שאני אגיד שיש עלינו לעשות עוד בתחום הזה.

האם אתה צופה שיתוף פעולה עם שוק הביטחון הישראלי למטרה זו?

בלי ספק. כשר הגנה יזמתי דיאלוג בטחוני בין ישראל לגיאורגיה על הנושאים האלו בדיוק. היו לנו כמה פגישות ואני חושב שבראש ובראשית עלינו לזהות את התחומים בהם ישראל יכולה לשמש לנו כמודל. פיתוחים טכנולוגיים אשר השיגה ישראל הם, מנקודת מבטה של גיאורגיה, מוצלחים מאוד. אני חושב שבעיקר בטכנולוגיות הגנתיות, ישראל יכולה להיות השותפה הטובה ביותר של ישראל כי אווירת הביטחון היא דומה מאוד לזו של גיאורגיה. אז שמתי דגש רב על שיתוף פעולה בין ישראל לגיאורגיה כפוליטיקאי ואני מקווה שנוכל לקדם את העניין עוד יותר בעתיד.

מה לדעתך היא רמת ההשפעה של הנוכחות והאינטרסים של רוסיה על היחסים בין גיאורגיה לישראל?

איש חכם פעם אמר לי שצריך לשמור את הדב הרוסי במרחק הנכון. אם תיתן לו להתקרב מדי, הוא יחבק אותך ואולי ימחץ אותך. אם תשמור על מרחק רב מדי, הוא ירגיש איום ויתקוף אותך. אז העניין הוא לשמור על היחסים הנכונים. אנחנו למדנו מהעבר. אני, בעצמי, וגם האנשים מאחורי חושבים שאנחנו צריכים אג'נדה פוליטית חדשה עם רוסיה. טרור הוא אחד הנושאים בהם שיתפתי פעולה איתם, כשהייתי ראש המאמץ הגיאורגי נגד טרור בין 2002-2003 ולחמנו בגורמים קיצוניים, היה לי שיתוף פעולה עם רוסיה [המבוסס על] שיתוף מידע. אני חושבת שספציפית הנושא הזה הוא דבר שאנחנו יכולים לחקור ולבסס עליו אמון משום שכרגע האמון הזה מעורער, אחרי המלחמה. היא בהחלט קיימת ונוכחת. אנחנו לא יכולים לשנות את הגיאוגרפיה אז זה מה שאנחנו צריכים לבנות איתם, ולא באופן של עימות. הכיבוש של שטחים גיאורגיים כמובן תמיד יהיה נוכח כנקודה עיקרית עליה נצטרך להתמודד, אך בעוד שאנחנו לא יכולים עדיין להתחיל לדבר על הכיבוש, משום שזה לא מציאותי כרגע, ישנם נושאים אחרים אשר יכולים לבנות אמון. לוחמה בטרור, שיתוף מידע – הם נושאים כאלו, גם פעילויות כלכליות ואחרות וגם דיפלומטיה ציבורית. אז כפוליטיקאי אני אחפש הזדמנויות לבנות יחסים עם רוסיה. אני חושב שזה גם מועיל לבנות יחסים פרגמטיים שכאלה, זה יעזור להעלות את הביטחון והדיאלוג עם מדינות נוספות אשר לוקחות את רוסיה בחשבון, וישראל היא אחת מהן.

אני מוכרח להגיד שאני מופתע לשמוע שיש לך מבט ברור ואופטימי כל כך לעתיד.

ובכן, כן. אתה חייב להאמין בדברים אם אתה רוצה להשיג אותם. אנחנו חושבים שלגיאורגיה יש פוטנציאל ואנחנו לא מתכוונים לבזבז זמן. אנחנו צריכים לפעול.