נשק כימי: המשרד לביטחון המולדת מסייע בהתגוננות

This post is also available in: English (אנגלית)

האיום הנשקף מפני מתקפה כימית נגד אזרחים וקהילות בארה"ב מוגדר "שונה", בהתבסס על רמת הסיכון של כל קהילה בפני עצמה. כך עולה מתוך עדותו של פקיד בכיר ב-DHS (המשרד לביטחון המולדת), בפני וועדה של בית הנבחרים בארה"ב.

"האופן שבו אנו מתייחסים לסיכון, הוא שאנו לוקחים תרחיש איום, מביאים בחשבון את נקודות התורפה, ואז אנו בוחנים את ההשלכות," הסביר ד"ר מרק קירק (Mark Kirk), העומד בראש תוכנית ההגנה הכימית במסגרת חטיבת הבריאות במשרד לביטחון המולדת.

"אז, אנחנו מחשבים מהי הסבירות הגבוהה ביותר לכך שהתרחיש אמנם יתרחש במציאות. זה מה שמניע פעולות רבות במסגרת מאמצינו להגביר את המוכנות בכל רחבי ארה"ב." קירק מסר תיאורים אלה במהלך שימוע שקיימה תת וועדה של בית הנבחרים לנושא מוכנות בחירום, תגובה לאסון ותקשורת. השימוע שקיימה תת הוועדה יוחד לנושא טרור כימי.

לדברי קירק, ההערכה שתיאר מסייעת לקהילות. למשל, הן יכולות לרכוש ציוד ויכולות איתור וניטור של חומרי לחימה כימיים (חל"כ) לו הן זקוקות, להעסיק כוח אדם בתחום זה, ולמקד את ההכשרה והמוכנות שלהן, לצד מאמצים נוספים. על פי דיווח של Fierce Homeland Security, קיקר אמר כי ב-20 למארס חל יום השנה העשרים למתקפת הטרור ביפן אשר במהלכה נעשה שימוש בגז סארין ברכבת התחתית של טוקיו. המתקפה עלתה בחייהם של תריסר אנשים, וכמו כן אלפי אנשים נפצעו.

כמו כן אמר קירק כי אותה מתקפת טרור ממחישה את הסיכונים שניתן לחזות מראש בכל האמור בתרחיש של אסון כימי. המתאר העקרי: מדובר באירוע אשר יכול להתרחש באופן פתאומי, ואף כרוך בנפגעים רבים בבד אחת. במהלך חצי השעה הראשונה של מתקפת הטרור ההיא ברכבת התחתית של טוקיו, כחמש מאות איש הובהלו לבתי החולים.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

יתר על כן, הגורמים השונים לא זיהו שמדבור בגז סארין במהלך לפחות שעתיים וחצי לאחר תום האירוע, הרחיב קירק. הדבר מצביע על כך שמגיבים ראשונים וצוותים רפואיים המגיבים בחירום פועלים 'על עיוור' בשלבים הראשונים של אירוע כימי.

קירק אמר כי ה-DHS, במיוחד המחלקה שלו, מנסים לסייע ברמת המדינה וברמת הקהילות המקומיות. הם מנסים לסייע לגורמים השונים לשפר את המוכנות לתקריות מסוג זה. אחת הדרכים היא לערוך פרוייקטים בהם מדגימים את הנושא.

בשנה שעברה נערכה ההדגמה הראשונה במסגרת סדרה ניסיונית אשר תיערך על פני מספר שנים. מדובר בפרוייקט בעיר בולטימור המשותף למנהל התחבורה של מדינת מרילנד, המוביל את הנושא. "פיתחנו גישה מובנית לעניין, הבוחנת באופן שיטתי את כל נושא התגובה בחירום ומערכת הפעילות לאחר אסון בקנה מידה רחב, למשל תאונה," הסביר קירק.

פרוייקט ההדגמה הורחב לארבע ערים נוספות ואיזורים מטרופוליטניים גדולים: ניו אורלינס, יוסטון, העיר בויזי שבאיידהו ומחוז נסאו. לדברי קירק, המחלקה שלו בוחנת איזורים נוספים הנתונים בסיכון לאירוע כימי. זאת, על מנת לפתח תגבה מהירה יותר, זיהוי מהיר יותר של החומרים הכימיים, זרימת מידע טובה יותר ותהליך יעיל יותר של קבלת החלטות ושל הקצאת מקורות לשם מיטוב התגובה בחירום של הקהילה כולה.

כמו כן הוסיף קירק כי האיום אינו נשקף רק מצד מפגעים או גורמים שיפתחו בלוחמה כימית, אלא אף גלום בתאונות תעשיות במהלכן ייפלטו חומרים מסוכנים. אלה מכונים על פי רוב "סוכני הזדמנויות" – 'agents of opportunity' – שכן הם קלים יחסית להשגה מבעוד מועד. מדובר בחומרים כימיים שניתן לגנוב, להסב או פשוט לרכוש.