מה בקנה? עסקה גרועה עם אירן

מה בקנה? עסקה גרועה עם אירן

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Bad Iran Deal in the Offing

על פי כל הסימנים, ארה"ב עומדת להציג לבנות בריתה עובדה מוגמרת באשר לתוכניתה הגרעינית של איראן.

ההצהרה המשותפת של מזכיר המדינה קרי ושל שר החוץ האיראני זריף, לפיה לא תהיה דחייה נוספת של מועד התכנסות שש המעצמות ואיראן מעבר ל-24 במרץ, מצביעה על דבר אחד ויחיד. אין זאת כי ארה"ב ואיראן כבר הגיעו לעסקה. הן יודיעו על מה שסוכם ליתר חמש המעצמות, אולם רק כאשר ממשל אובמה יהין להחליט כי נוחה השעה להודיע על כך.

זהו דפוס הפעולה של הממשל. יש לזכור כי עוד בטרם ההסכם הראשון בין שש המעצמות על קיום משא ומתן עם איראן בנוגע לתוכניתה הגרעינית, נפגשו פקידים בממשל האמריקאי כחמש פעמים עם האיראנים באופן חשאי בעומאן. כאשר שר החוץ הצרפתי יצא מן המפגש הראשון בין הצדדים בחמת זעם, הוא הכריז "זוהי עסקה של כסיל". לאחר מכן נודע לו כי ארה"ב ואיראן כבר סיכמו ביניהן על עסקה. צרפת נאלצה להיכנע.

מדיניות החוץ של ממשל אובמה ראויה לכינוי 'מזעזעת', לא פחות. לאחרונה קבע פאנל של מומחים למדיניות חוץ כי שר החוץ קרי הוא הגרוע מבין כל קודמיו בחמישים השנים האחרונות. בראשית נשיאותו, הכריז אובמה כי אחת מן העדיפויות הראשונות עבורה הינה לשקם את היחסים עם איראן ולשתף עימה פעולה. זאת, על מנת לייצב את המזרח התיכון.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

לאחרונה דווח כי העסקה ההולכת ונרקמת תותיר בידי איראן את מרבית התשתית הגרעינית שלה, אשר תיוותר על כנה ובשלמותה. בד בבד, הסנקציות יוקלו מאד. כל זאת: בתמורה לסיוע האיראני בהתמודדות עם דאע"ש, ארגון המדינה האסלאמית, בעיראק ובסוריה.

אכן, עסקה של כסיל. היא שקולה להזמנת השועל לתוך לול התרנגולות בתמורה להבטחתו כי יסייע להגן עליהן.

הקונגרס האמריקאי יחולל מהומת זעם נוכח העסקה הנרקמת. זאת, במידה ואמנם יודיעו על השלמתה בתום הדיונים בין שש המעצמות ואיראן ב-24 במרס. ישנם דיווחים לפיהם היוזמה הדו-מפלגתית להעביר חקיקה אשר תתמיד בסנקציות על איראן ואף תחריף אותן, תעבור בחמישה או שישה קולות יותר מן הדרוש כדי לעקוף וטו נשיאותי מצד אובמה. הנשיא נחוש להציג הישג כלשהו בתחום מדיניות החוץ. הוא זקוק נואשות למה שיכונה "ניצחון" על מנת 'לעטר' רקורד מחפיר בתחום זה.

אסור לתת לאובמה את ההזדמנות לחקות את ראש הממשלה הבריטי צ'מברליין ב-1938. זאת הפעם זה עלול להיות חשבונן של ישראל ומחצית המדינות במזרח התיכון – ולא רק על חשבונה של צ'כוסלובקיה.

מאת: פרופ' נורמן ביילי, מרצה במכון לפוליטיקה עולמית בוושינגטון ובמרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה.