ישראל מול הפלסטינים בבית הדין הבינ"ל

ישראל מול הפלסטינים בבית הדין הבינ"ל

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

43rd plenary meeting of the General Assembly 67th session: Question of Palestine

ב-16 בינואר 2015 הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגב' פאטו בנסודה, על החלטתה לפתוח בבדיקה מקדמית של המצב ב-"פלסטין". אין לזלזל במשמעות החלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה זו. אין מדובר בהפתעה. מרגע שאומצה העמדה שלפיה "פלסטין" היא מדינה לצורך הצטרפות לחוקת בית הדין, אזי לאור בקשתה לבצע חקירה לגבי האירועים במהלך הלחימה בקיץ 2014, היה ברור למדי, כי תיפתח בדיקה כזו. ישראל צריכה להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה על מנת למזער את נזקיה של בדיקה כזו ועל מנת להגביר את הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש. תגובות מתלהמות, הגם שניתן ליחסן לתקופת הבחירות בה אנו נמצאים, אינן דרך הפעולה הנכונה.

משמעויות והמלצות:

1. יש להתייחס להחלטה על הפתיחה בבדיקה המקדמית בכובד ראש. עם זאת, אין מקום ללחץ מיותר. הדרך עדיין ארוכה עד לפתיחת חקירה וכלל לא בטוח שיוגשו אי פעם כתבי אישום נגד ישראלים.

2. בית הדין הוא גורם מקצועי. ככל גוף בזירה הבינלאומית יש לו זיקות פוליטיות והוא בוודאי מושפע מאוד מעמדתם של גורמי האו"ם, אולם, לא נכון להתייחס אליו כגוף פוליטי נטו. מדובר במוסד הכולל משפטנים מקצועיים והוא נתפס ככזה. לכן, התבטאויות חריפות נגד בית הדין, שלא לומר קריאות מעט הזויות להביא לפירוקו, אין בהן כדי להועיל. הן אך מציירות את ישראל כמדינה לא-רצינית במקרה הטוב, וחמור מכך – ככזו שמאמינה שביצעה פשעים וחוששת להיתפס, בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".

3. על ישראל להמשיך לטעון, כי אין מקום לראות ב-"פלסטין" מדינה לצורך חוקת רומא. יש לישראל טענות טובות בעניין זה. עם זאת, יש להכיר בכך שהסיכוי של טענה זו להתקבל אינו גבוה, נוכח העמדה של המחלקה המשפטית של האו"ם והעובדה שהתובעת כבר הביעה עמדה נחרצת בנושא.

4. במקביל, יש להיערך לכך שהבדיקה תימשך. חקירות רציניות מצדה של ישראל על טענות בדבר פשעי מלחמה שנעברו על ידה יהוו מחסום יעיל ומשמעותי לפתיחת חקירה נגד מעשים אלה.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

5. יש להכין טענות משפטיות בכמה סוגיות מפתח, כולל שאלת מעמד השטחים כשטח כבוש, ובפרט ביחס לשטח רצועת עזה וכן לשאלת המסגרת המשפטית הרלבנטית, החלה על העימות מול חמאס (עימות בינלאומי או שאינו בינלאומי) המשפיע על תחולת חלק מסעיפי העבירה.

6. יש מקום לשקול בכובד ראש שיתוף פעולה עם הליך הבדיקה המקדמי. זאת, כדי לקדם את הסיכוי שאכן בין הדין ישתכנע שישראל חוקרת את עצמה והן כדי להרוויח זמן. כך נוהגות מדינות אחרות, כולל, למשל, רוסיה – למרות שאינה צד לבית הדין. שיתוף פעולה אינו מלמד בהכרח על קבלת הסמכות או על כניעה לתכתיבי בית הדין, אך הוא יאפשר גם להציג באורח רשמי וסדור את כל פשעי הפלסטינים, ובפרט אלה שבוצעו על ידי חמאס.

7. יש לתאם עמדות עם מדינות אחרות, שיש להן כוחות המעורבים בלחימה – כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה ומדינות נאט"ו (ובאופן דיסקרטי גם עם מדינות אחרות). קביעות בעייתיות לגבי הפעילות הצבאית של צה"ל ישליכו גם עליהן ולכן יש להן אינטרס ישיר למנוע הגעה לחקירה של פעולות כאלו, וכל שכן קיים אינטרס משותף למנוע הגשת כתבי אישום במקרים כאלה.

לסיכום, אין לזלזל במשמעות החלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה המקדמית. עם זאת, אין מדובר בהפתעה. מרגע שאומצה העמדה שלפיה "פלסטין" היא מדינה לצורך הצטרפות לחוקת בית הדין, אזי לאור בקשתה לבצע חקירה לגבי האירועים היה ברור למדי, כי תיפתח בדיקה כזו. ישראל צריכה להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה על מנת למזער את נזקיה של בדיקה כזו ועל מנת להגביר את הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש. תגובות מתלהמות, הגם שניתן ליחסן לתקופת הבחירות בה אנו נמצאים, אינן דרך הפעולה הנכונה.

מאת: פנינה שרביט ברוך