מנהרות חמאס: פשע מלחמה

This post is also available in: English (אנגלית)

ד"ר דפנה ברק-ריצ'מונד, חוקרת בכירה, ICT

מנהרות חמאס לא נחשבו לאיום מפתח אסטרטגי עד אשר ממשלת ישראל הגדירה אותן כסיבה העיקרית למבצא צוק איתן ביולי השנה. מנהרות חמאס בעזה שונות מיעדים צבאיים מסורתיים כגון בסיסי צבא או מחסני אמל"ח. מבחינת המבנה שלהן, המנהרות עוברות מתחת לגבולות בינלאומיים מוכרים, הן חוצות איזורים אזרחיים ומטרתן המרכזית – בניגוד למשפט הבין לאומי – הינה לסכן אזרחים, הן פלסטינאים והן ישראלים, ולפגוע בהם.

מצדו הפלסטיני של הגבול, תהליך בנייתן של המנהרות מסכן את אלו הבונים אותן – על פי רוב מדובר בילדים – וכן את המבנים תחתם הן נבנות. השבועות האחרונים הוכיחו כי מרביתם של פתחי המנהרות במה שמכונה "אתרים מוגנים" כגון בתים, בתי חולים, מסגדים ועוד. המנהרות, הממולכדות בחומרי נפץ ואוגרות אמל"ח רב, עשויות להתפוצץ בכל רגע, תוך סיכון חייהם הן של החופרים והפעילים שבתוכן והן האזרחים החיים מעליהן.

התנאים לפיהם יש להשמיד את המנהרות מאתגרים לא פחות. בעזה הצפופה, הרס של מנהרה אחת מביא באופן בלתי נמנע להרס בתים אזרחיים שמעל למעבר התת קרקעי, ובמקרים רבים לאובדן חיי אזרחים. פיצוץ בצידה האחד של המנהרה כרוך בנזק שלא ניתן לאמוד מראש בחלקיה הרבים והמגוונים, שמרביתם אינם מוכרים בהכרח, לרבות לקרקע הסובבת, ומכך נשקף סיכון פוטנציאלי לבתי ספר, בתים אזרחיים ובתי עסק. מבחינה משפטית, פירוש הדבר הוא שהמבנה של המנהרות, והאופנים בהן הן מחוברות זו לזו, שם לאל את היכולת לאמוד מראש את המידתיות של הנזק הנגרם בטרם פיצוצן של המנהרות. לפיכך, ההערכה מראש עלולה להפריז במימדי הנזק הסביבתי כתוצאה מהשמדת המנהרה ביחס ליתרון הצבאי המיוחס להשמדתה. אף במיפוי קפדני של המנהרה בטרם התקפה עליה לא יהא די לשם השגת אומדן של הנזק הסביבתי. זאת, שכן המנהרות ניתנות להרחבה ולהסתעפות הרחק אל מעבר לטווח השגתו של המודיעין.

מסיבות אלה, יש לראות בבנייתן של מנהרות התקפיות מתחת לאזורי אוכלוסיה אזרחית ומתחת לאתרים מוגנים כגון בתי חולים מתחת לתוואי הגבול, במטרה לפגוע באזרחים, הפרה של המשפט הבינלאומי.

iHLS Israel Homeland Security

קישור זה מוביל למאמר המלא כפי שהופיע לראשונה