האם נשק רוסי חדש בעיראק יפול לידי דאעש?

האם נשק רוסי חדש בעיראק יפול לידי דאעש?

דגל ארגון דאעש (Wikimedia Commons)

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

דגל ארגון דאעש (Wikimedia Commons)
דגל ארגון דאעש (Wikimedia Commons)

העיראקים החלו להשתמש במערכת נשק קטלנית כנגד ארגון הטרור דאעש, “האומה האסלאמית של עיראק והלבנט". מדובר במערכת לשיגור רקטות מדגם TOS-1A, מתוצרת רוסיה. אשתקד דווח כי רוסיה השתמשה בנשקים מהסוג הזה, ולפי הדיווח ב Aviation Week ההערכות אומרות כי הנשקים הועברו לעיראק בשבועות האחרונים.

רוסיה השתמשה לראשונה במערכת כנגד המוג'הידין האסלאמים באפגניסטן בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אלא שהנשק נותר סודי עד אמצע שנות ה-90. ה TOS-1A מבוסס על שלדת טנק T-72, ונושא 24 רקטות לאמונחות בקוטר 220 מ"מ, עם טווח של 6 ק"מ. כל רקטה יכולה לשאת ראש נפץ תרמובארי (דלקאוויר) במשקל של כ-100 ק"ג, ולשגר את כל 24 הרקטות תוך 12 שניות – בסך הכל 2.4 טונות של חומר נפץ תרמובארי מגיעות אל המטרה.

הטווח הקצר של המערכת, והעובדה שהרקטות שלה אינן מונחות, הופכות אותה ללא יעילה יחסית. רקטות דלקאוויר גם אינן יעילות כנגד כוחות שפרוסים יחסית בדלילות בשטח. המטרה המקורית של הנשק היו ככל הנראה מורדים אפגאנים במערות ובבונקרים מאולתרים, ומדובר בנשק המרכזי שבו נעשה שימוש בקרב גרוזני בשנים 1999-2000. כיום הוא מתאים לשימוש כנגד ביצורים ובלוחמה בשטח בנוי. מדובר בנשק אידיאלי אם המטרה הצבאית היא להשמיד כוחות במנהרות ובבונקרים עירוניים – כל עוד מתעלמים מההשלכות של הפציעות הנוראיות שנגרמות כתוצאה מהשימוש בנשק.

iHLS – Israel Homeland Security

לפצצות דלק אוויר אין אפקט משמעותי של רסס. מטען ראשוני מפזר את חומר הנפץ – שיכול להיות נוזלי או ג'ל – והופך אותו לענן שניצת. הנשק חזק מאוד ביחס למשקלו בגלל שראש החץ נושא אך ורק דלק – האוויר שמסביב משמש כחומר מחמצן. ראש החץ מייצר גל הדף עוצמתי, עם לחץ שיא שמגיע לכמעט 30 אטמוספרות וטמפרטורה של עד 3,000 מעלות צלזיוס. השפעות הנשק חודרות כל בונקר שאינו אטום הרמטית.

לפי דיווחי צבא ארצות הברית אפודי מגן למיניהם לא מספקים הגנה משמעותית כנגד חום ולחץ. מעבר לרדיוס הפיצוץ הראשוני, שם הקורבנות נהרגים מייד, גל ההדף גורם לפציעות פנימיות – ביחוד באזורים בגוף שבהם יש מפגש בין רקמות ונוזלים, כמו בטן וריאות. חובשים קרביים מתקשים מאוד לאבחן נכונה פציעות מהסוג הזה ולייצב את מצבם של הנפגעים.