FBI: "ישראל מפעילה בארה"ב מערך ריגול היי-טק אגרסיבי"

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת עמי דור–און

סגן מנהל ה FBI לנושאי ריגול נגדי דיווח בוועדת הביטחון של הקונגרס, כי "ישראל מעוניינת במידע מסחרי כמו גם בסודות צבאיים. אחד הכלים הטובים ביותר בתחום זה הוא ייסוד שותפויות עסקיות בין חברות ישראליות ואמריקאיות המספקות תוכנות שונות לכל השוק האמריקאי ולסוכנויות הממשל השונות וכך הן מסוגלות להגיע למידע המבוקש"; בדו"ח השנתי שמגיש FBI לקונגרס תחת הכותרת "ריגול תעשייתי" מוצגת ישראל כ"שירות מודיעין מאיים" הנופל רק במעט מרמת המודיעין שאוספת סין בארה"ב.

סביר להניח כי אין אדם בישראל שאינו מכיר את שמו של ג'ונתן פולארד, הכלוא מזה שנות דור בארה"ב באשמת העברת מידע מודיעיני סודי ביותר לידי סוכני ביון של מדינת ישראל. מזה שנים מנסים רבים וטובים – ללא הצלחה – להביא לשחרורו של האסיר המפורסם הזה, וכל השנים האלה אין תשובה לשאלה המתמיהה: מדוע הממשל האמריקאי ניצב כחומה בצורה ומתעקש שלא להוציא לחופשי את פולארד. כל אלה השואבים רק מתוך התקשורת את המידע על נסיבות הפרשה אינם יודעים את הגורמים לסירוב האמריקאי להעניק חנינה לפולארד, אך דווקא בימים אלה, כאשר הולכות ונחשפות שיטות המעקב האלקטרוני האמריקאי אחר אזרחי ארה"ב, כמו גם ההיקף המדהים של הציתותים, חלק מסוים של האמת המסתתרת מאחורי הפרגוד הסודי של "פרשת פולארד" נחשף בספר שראה אור לא מכבר.

המוציא אל אור השמש את העובדות המרתקות, לא רק על פולארד אלא גם על פעילות הביון הישראלית המתנהלת בארה"ב, הוא תחקירן אמריקאי חשוב בשם ג'יימס באמפורד (James Bamford) שפרסם לא מכבר ספר בכותרת "תעשיית הצללים" (The Shadow Factory) על אודות פעילותה הגלובאלית והפנים אמריקאית של "הסוכנות לביטחון לאומי" – NSA. באמפורד, הנחשב בארה"ב כאחד המומחים המובילים בתחום המודיעין, הוא העיתונאי שחשף בכתבות ב"ניו–יורק טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנאל" את המאמץ העליון בתחום הביון האלקטרוני של NSA ואת היכולות הבלתי רגילות של ארגון ממשלתי זה להשיג מידע מפורט על חייהם הפרטיים של כל האמריקאים.

בפרק העוסק ב"תעשיית הריגול של ישראל בארה"ב" כותב באמפורד כי בשעה שהNSA אוספת מידע על אודות אזרחי ארה"ב באמצעות טכנולוגיות שפיתחה חברת "ווריזון" (Verizon) וחברות אחרות, גם ישראל יכולה לעקוב אחר כל המידע הזה. במלים אחרות: כאשר ה NSA קשורה בחשאי בהפרת זכויות יסוד של אזרחי ארה"ב וקולטת את כל התעבורה התקשורתית בארה"ב, בטיעון כי המידע הזה משמש אותה למלחמה בטרור העולמי, גם סוכנויות המודיעין של ישראל יכולות להגיע בזמן אמת לאותו מידע.

באמפורד אינו היחיד המציב על שולחן הדיון הציבורי האמריקאי את פעילות השגת המידע הישראלית מתוך "חדרי החדרים" של ארה"ב. אחד התורמים לטיעון הזה הוא ירחון אמריקאי בשם Counter Punch, אשר פרסם ב-12/3/2009 כתבה מאת כריסטופר קצ'אם (Cristopher Ketcham) שבה נכתבו הדברים המפורשים הבאים, המסבירים את שיטת הפעולה החשאית הישראלית. "ישראל מפעילה בארה"ב מערכת ריגול אגרסיבית ומזיקה. הנושא הכאוב הזה אינו עולה לדיון בתקשורת או בחוגי הממשל בעיקר בגלל הרגישות המיוחדת הקיימת במערכת היחסים בין ארה"ב לישראל, ובגלל השפעתו המשמעותית של הלובי הישראלי המעניש כל אחד מבין המחוקקים האמריקאים שמעיזים למתוח ביקורת על מדינת ישראל".

ההוכחה הטובה ביותר למצב מוזר זה מצויה, לדברי קצ'אם, בדו"ח השנתי שמגיש ה FBI לקונגרס תחת הכותרת "ריגול תעשייתי", שבו מוצגת ישראל כשירות מודיעין "מאיים" הנופל רק במעט מרמת המודיעין שאוספת סין בארה"ב. בדו"ח ה FBI משנת 2005, למשל, נכתב כי "ישראל מפעילה מערכת איסוף מידע בארה"ב." שיטה מרכזית אחת – נכתב בדו"ח – היא חדירה ממוחשבת למערכות ממשל אמריקאיות. ב-1996, בדו"ח של שירותי המודיעין ההגנתי – ענף של הפנטגון – פורסמה אזהרה כי "איסוף המידע המדעי בארה"ב מצד ישראל הוא בעדיפות השלישית במעלה אחרי המידע שישראל אוספת במדינות ערב השכנות לה ואחרי המידע שנאסף על החלטות מדיניות אמריקאיות המתקבלות ביחס לישראל".

iHLS – Israel Homeland Security

החדירה למערכות מידע ביטחוניות אמריקאיות, לפי דו"ח של הCIA, נעשית באמצעות שיטות מתוחכמות. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לריגול הישראלי בארה"ב מובאת כדוגמא מפרשת פולארד. דו"ח CIA מספר כי פולארד סיפק לישראל לא רק מידע מודיעיני על מדינות אויב, אלא גם העביר לישראל כ-800 אלף מילות קוד המאפשרות חדירה למסמכים חסויים של CIA, של סוכנות הגנת המידע ושל גופי ממשל אמריקאים אחרים.

מי שהיה סגן מנהל ה FBI לנושאי ריגול נגדי, הארי ברנדון (Harry B. Brandon), דיווח בוועדת קונגרס כי "ישראל מעוניינת במידע מסחרי כמו גם בסודות צבאיים. אחד הכלים הטובים ביותר בתחום זה הוא ייסוד שותפויות עסקיות בין חברות ישראליות ואמריקאיות המספקות תוכנות שונות לכל השוק האמריקאי ולסוכנויות הממשל השונות".

אור ייחודי על שיטות הפעולה של הריגול ההיי–טקי הישראלי חושף התחקירן באמפורד בספרו ואינו מסתפק בתיאוריות. הוא מציין שמות של חברות ישראליות המעורבות בתהליך השגת המידע בדרכים מתוחכמות, ומסביר כך: ציוד ושירותים מתעשיית הטלקום הישראלית, שהוקמה בידי יזמים ישראלים – חלקם היו אנשי יחידה 8200 – מסייעים לארה"ב בתחומים הבאים: תעבורה קולית, כולל ממכשירים ניידים, זיהוי קולות, מסרים כתובים, חיובי שיחות טלפוניות, פתרונות טכנולוגיים ליירוט תעבורת סימנים וקול. החברות הישראליות מתקשרות בשותפויות עסקיות עם חברות היי–טק אמריקאיות המוכרות שירותים לרוב תעשיית הטלקומוניקציה האמריקאית. לדוגמה: חברת AT&T וחברת "ורייזון" מנהלות כ-90 אחוז מתעבורת התקשורת האמריקאית. שיתוף הפעולה הזה נעשה על בסיס הנחיות של הסוכנות האמריקאית לאכיפת חוק הטלקומוניקציה (Communications Assistance for Law – CALEA Enforcement Act). מטרת הקמתה של קלי"ה היא לאפשר לסוכנויות אכיפת החוק והמודיעין לקיים מעקב אלקטרוני בזמן אמת אחר שיחות טלפון, תעבורת תקשורת רחבת פס באינטרנט, ותעבורת קול במערכות אינטרנט. דוגמא נוספת באה לידי ביטוי ב-6/6/2013 כאשר ראש ה NSA, הגנרל קיית אלכסנדר (General Keith Alexander), הופיע בוועדת המודיעין של הקונגרס והעיד כי שתי חברות הקשורות לישראל צותתו בחשאי לטלקומוניקציה הפנים אמריקאית.

אמנם גנרל אלכסנדר העיד כי הארגון שלו איננו עוסק במעקב אחר פעילות של גורמים זרים בארה"ב, אך "גנרל אלכסנדר לא שיקר בעדותו" – נכתב בכתב העת (Before It's News) – "כיוון שה-NSA לא עושה את העבודה בעצמו אלא באמצעות קבלני משנה חשאיים שהוא מעסיק". וכך בעצם מכירה NSA את התוכן של רוב התעבורה התקשורתית הפנימית בארה"ב מבלי לעבור על החוק.

אחד הגורמים החשאיים המוזכרים בהקשר זה הוא חברת "ורינט" (Verint) שבבעלות חברת "קומוורס טכנולוג'י" (Comverse Technology) המאזינה לתעבורה בחברת AT&T באמצעות תכנה של חברת "נארוס" (Narus), כיום בבעלות בואינג (Boeing). גם "ורינט" וגם "נארוס" נוסדו על ידי יזמים ישראלים ב-1990. ההתמחות של שתי החברות האלה היא בתחום מעקב ולכידת מידע העובר ברשתות. אחד המייסדים של "ורינט" הוא יעקב "קובי" אלכסנדר (Jacob “Kobi” Alexander), קצין בכיר לשעבר במודיעין הישראלי, מייסדה ומנהלה הראשון של חברת "קומוורס". בשנת 2007 דיווח אחד ממפקדי יחידת 8200 בעבר, בעיתון פורבס, כי הפעילות של "קומוורס" מבוססת על טכנולוגיה שפותחה ביחידת 8200. על "הקשר הישראלי" סיפר בראיון לעיתון "פורצ'ן" אורי כהן (Ori Cohen), אחד המייסדים של חברת "נארוס", שהודה כי שותפיו ביצעו עבודות טכנולוגיות עבור המודיעין הישראלי. זה ועוד, אחד ממפקדי 8200 דיווח, כפי שפורסם ב"הארץ", שחברות היי–טק רבות בעולם מעסיקות בוגרים של היחידה הסודית הזו. זה אף זה: אחד ממפקדי 8200, ששמו חסוי אך הוא ידוע בכינוי "גנרל בי" (Brigadier General B), אמר כי "הקשר בין שירות ב-8200 והקמת חברות היי טק מצליחות, אינו מקרי. רוב הטכנולוגיות המופעלות בחברות היי–טק בעולם פותחו בישראל והן למעשה טכנולוגיות צבאיות ששופרו ופותחו על ידי בוגרי 8200". חלק משמעותי מהטכנולוגיות האלה עוסק בקליטה מרחוק של מידע מוצפן העובר בסיבים אופטיים.

ומסכם באמפורד בהערה עצובה משהו: בעבר הרחוק הייתה הסכמה בין ארה"ב לישראל שמהותה אמרה כך: "ידידים אינם מרגלים אחרי ידידים", אולם ישראל הפרה את ההסכמה הזאת, ועל כן ראשי ה CIA מתייחסים כיום אל ישראל באי אמון, על אף הצהרות הנשיא אובמה על חשיבות השמירה על היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל.