החממה הראשונה בתחום בטחון הסייבר

החממה הראשונה בתחום בטחון הסייבר, שהוקמה אי פעם בישראל, תופעל בבאר שבע בהנהגת משרד המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר, הודות ליוזמה משותפת של BGN Technologies- חברה של אוניברסיטת בן-גוריון העוסקת בהעברת טכנולוגיה, ו- Jerusalem Venture Partners (JVP), חברת הון סיכון מובילה. היוזמה באה כחלק מניסיונות ההתמודדות עם ההתעוררות הגואה באיומי הסייבר וההתקפות הגוברות על תשתיות מחשוב חיוניות בישראל וברחבי העולם.

לפי ג’רוזלם פוסט, החממה תמוקם בפארק הטכנולוגיה של באר שבע בסמוך לאוניברסיטה ולקמפוס הטכנולוגי החדש של אגף התקשוב בצה”ל. החממה צפויה להתחיל לפעול תוך חודשים ספורים.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב היא אחד הגורמים המובילים במחקר אקדמי יישומי בתחום בטחון הסייבר, כחלק ממכון הגנת המולדת (Homeland Security Institute) של האוניברסיטה. ישראל צוינה כאחת משלוש המובילות בעולם בתחום בטחון הסייבר.

כ-25 חברות ישראליות בתחום בטחון המידע נרכשו על ידי חברות רב-לאומיות, וחברות ישראליות נמנות עם ספקי טכנולוגיית אבטחת המידע המובילים בעולם.

JVP מתכננת לבחור מספר חברות הזנק חדשות כל שנה ולצרפן לחממה, מתוך מאות המועמדות בתחומי ביטחון הסייבר והתוכנה הארגונית, עם הקמתה, החממה תשאף להתרחב כך שתכלול חממה נוספת ליוזמות חברתיות מבוססות-קהילה וזרוע תרבותית שתביא את מועדון המוסיקה הירושלמי Zappa לעיר הדרומית.

“הטכנולוגיה העילית הוא מנוע הכלכלה הישראלית, וחשוב להביאה לאזורים ולקבוצות אוכלוסייה ברחבי המדינה”, הצהיר מייסד ויושב ראש JVP, אראל מרגלית.

“מנהיגותה של ישראל בתחום ביטחון הסייבר היא נכס אסטרטגי למדינה ואנו יכולים למנף אותה לא רק למטרות ביטחון, כי אם גם כלכלית וחברתית. הקמת החממה בבאר שבע במשולב עם חממה חברתית ומוקדי תרבות אחרים עשויה ליצור שינו תרבותי וחברתי יחד עם אספקת 1,000 משרות חדשות”.

יואב צרויה מ-JVP, אשר ינהל את חממת בטחון הסייבר, מאמין כי היא עשויה להיות המפתח להרחבת פיתוח ההיי טק בבאר שבע. “החזון שלנו הוא להפוך את באר שבע למרכז חדשנות בתחום ההיי טק, ולמובילה בתחום בטחון הסייבר”, אמר צרויה.

JVP, שהוקמה ב1993, מנהלת שמונה קרנות הון סיכון עם מעל 900 מיליון דולר, השותפות יצרה ותמכה עד כה ב-90 חברות, במהלך 19 השנים האחרונות.

JVP התמקדה מזה זמן רב בהשקעות בתחום בטחון הסייבר והתוכנה הארגונית, שהבולטת בהן כיום היא חברת Cyber-Ark בתחום ביטחון הסייבר, עם מעל 1100 לקוחות ברחבי העולם, כולל התקנות ב-8 מתוך 10 הבנקים המובילים בעולם.

הפרעות קצרות גורמות נזק לביצועים

חיינו כה מלאים בהפרעות קצרות – כגון מענה או השתקת טלפון נייד או חבר העוצר להגיד שלום – שהם הפכו להיות עבורנו משהו טבעי ומובן מאליו

אבל – אין משמעות הדבר שהם טובים עבורנו. לפי מחקר חדש שנערך ע”י צוות בהובלת אוניברסיטת מישיגן, ההפרעות הקצרות נמצאו כמשפיעות במידה ניכרת ומפתיעה על יכולתנו להשלים משימה באופן מדויק

המחקר, בו 300 איש ביצעו הליך סדרתי במחשב, גילה כי הפרעות קצרות של כ-3 שניות הכפילו את שיעור השגיאות

השגיאות הללו עלולות להיות הרות אסון עבור אנשי מקצוע העוסקים בענייני חיים ומוות – כמו מכאניקת תעופה או רפואת חדרי-חירום, לדברי מנהל המחקר הפסיכולוג פרופסור אריק אלטמן

“משמעות הדבר היא כי הבריאות והבטיחות שלנו תלויים במידה רבה בשאלת מידת ההפרעות שחוו האנשים העוסקים בתחומים אלו”, אמר אלטמן. המחקר, הממומן על ידי משרד המחקר הימי של צי ארה”ב,הוא אחד הראשונים לבחון השפעה של הפסקות קצרות על ביצוע משימות קשות יחסית

Journal of Experimental Psychology: General .הממצאים מופיעים ב-

משתתפי המחקר התבקשו לבצע סדרת משימות לפי הסדר, כגון זיהוי בעזרת לחיצה על מקש באם אות הייתה קרובה לתחילת האלפבית או לסופו. גם ללא הפרעות נעשו מספר שגיאות בסדרה

לפעמים המשתתפים הופרעו ונתבקשו להקליד שתי אותיות – דבר שארך 2.8 שניות – לפני החזרה למשימה. כשזה קרה, היה להם סיכוי כפול לבלבל את הסדרה. אלטמן אמר כי הופתע על ידי ההשפעה הרבה כל כך של הפרעות כה קצרות. הוא ציין כי משך ההפרעות היה לא יותר מצעד אחד של המשימה העיקרית, כך שסביר כי גורם הזמן לא היה הסיבה לשגיאות

“אם כן, למה עלה כל כך שיעור השגיאות?” שאל אלטמן. “התשובה היא שהמשתתפים היו צריכים להעביר את תשומת ליבם ממשימה אחת לאחרת. אפילו הפסקות רגעיות עשויות להיראות כצורמות כשהן קורות במהלך תהליך המצריך חשיבה משמעותית”