חשיפה: צוללת כמעט סילונית

חשיפה: צוללת כמעט סילונית

מדחף בעבועהאם זליגת טכנולוגיה רוסית לאיראן תאפשר לטהרן לפתח צוללות מהירות מאוד שיכולות לסכן גם את ישראל? האם הטכנולוגיה המהפכנית בשלה בכלל? שאלות אלה מעסיקות בימים אלה מומחים מערביים .

חשיפה של הטכנולוגיה המדאיגה. מיוחד ל-I-HLS

עמי דור-און

אחד הפיתוחים הטכנולוגיים הכמוסים ביותר בתחום “הנעה תת-ימית במהירות גבוהה”, שעתיד היה לגרום מהפכה של ממש בתפיסת העולם האסטרטגית של תפעול  צוללות, כולל שיפור משמעותי ביותר של אמצעי הירי התת-ימי הידוע בשם “טורפדו” – הומצא בברית המועצות, שהקדימה את כל המעצמות ולכן היוותה אבן שואבת לפעילות ריגול של רוב גורמי המודיעין בעולם המערבי. הקיום של הטכנולוגיה המהפכנית הזו נחשף לידיעת לעולם, כאשר קצין מודיעין אמריקני בגימלאות בשם אדמונד פופ  (Edmond Pope) נעצר במוסקבה על ידי סוכני שירותי הביון הרוסים באפריל 2000, לאחר שיצר קשר עם מומחה טורפדו רוסי שממנו ביקש להשיג מידע על אודות הטורפדו החדיש מהיר-השיוט מדגם VA-111 . פופ הואשם בריגול והיה האמריקני השני שהועמד לדין בבריה”מ באשמה חמורה כזו לאחר פרנסיס פאוארס, טייס מטוס הריגול  האמריקני U-2.  פופ נדון ל-20 שנות מאסר  שאותן לא ריצה כיוון שעל פי הוראת ולדימיר פוטין שוחרר  והוחזר לארה”ב.

שם הקוד של הפרויקט הסובייטי הסודי היה “סופה עזה”. מטרתו הראשונית הייתה לפתח טורפדו  שיוכל להגיע למהירות שיוט תת ימית העולה פי 4-5 על זו של הטורפדו הרגיל וכך להגדיל משמעותית את יעילותו המבצעית. לאחר שנות מחקר ומאות ניסויים הוכנס הטורפדו החדיש לשימוש מבצעי בצי הסובייטי בנובמבר 1972. כחמש שנים לאחר מכן כבר עבר ייצור המערכת החדישה לשלב “תעשייתי”. באותם ימים היו מומחים שהישוו את הטכנולוגיה החדשה למהפכה שהתרחשה בענף התעופה כאשר עבר ממדחפים למנועי סילון. מומחים אלה טענו כי מעתה ואילך ניתן יהיה להתייחס לכלי השייט התת ימיים, כאשר יופעלו  בשיטה החדישה, בתואר “צוללת כמעט סילונית”.

בשלב זה של הפעלת המערכת החדשה העיקרון של הסוד הטכנולוגי החשוב הזה זלג לעולם המערבי.התוצאה הבלתי נמנעת: בשנת 1994 החלו מדעני הצי האמריקני לפתח את הטורפדו שלהם, שיועד תחילה לעסוק בפיצוץ מבוקר של  שדות מוקשים. שם הקוד שניתן לטורפדו היה   . [1]RAMICS  הפיתוח, שהלהיב את מוחם של מדענים סביב לעולם, נשא תוצאות. בשנת 2004 הודיעה חברה תעשייתית גרמנית כי הצליחה לייצר טורפדו, שנשא את שם הדג הטורף “ברקודה”. בהודעת היצרן הגרמני שפורסמה בתקשורת נאמר כי ה”ברקודה” מסוגלת להגיע למהירות שיוט תת-ימי של 400 ק”מ לשעה. מהירות שבאותם ימים נראתה דמיונית לחלוטין אם לא בלתי מתקבלת על הדעת.  

תוך זמן לא רב הבינו המדענים כי ראוי לרכז מאמץ ולייצר מערכות הנעה תת ימית מן הסוג החדיש הזה לא רק להפעלת טורפדו אלא גם להתנעת צוללות. בשנת 2005 הודיעה חברה אמריקנית כי הפעילה פרוייקט  בשם “אקספרס תת-ימי[2]  שמטרתו פיתוח כלי שייט תת ימי שיהיה מסוגל להוביל מתחת לפני המים כוחות לוחמים וציוד לחימה במהירות המגיעה ל-160 ק”מ. חוזה הייצור של כלי שייט זה הוענק ב-2006 לשתי חברות אמריקניות: נורתרופ וג’נרל דינמיקס[3]. ההפתעה האמיתית הגיעה שלוש שנים לאחר תחילת העבודה כאשר חברת  Electric Boat  הצליחה לבנות דגם ייחודי של צוללת המופעל בשיטה החדשה.  ההודעה הדרמטית הזו היוותה צעד מעשי ראשון במהפכה הגדולה ביותר בעולם הצוללות. דרמטית מן הטעם הפשוט: כל מי שעוסק בתחום הנעת הצוללות יודע היטב כי הצוללת “הרגילה”  יכולה להגיע למהירות שיוט תת-מימי של 25-30 מיילים ימיים (46-54 קמ”ש) לכל היותר. לעומת זאת הצוללת מן הדגם החדיש הייתה מסוגל לנוע במהירות תת-ימית המגיעה ל-100 מיילים ימיים (185 קמ”ש).

כדי להבהיר מה הייתה חשיבותה העצומה של השיטה החדשה דרוש הסבר טכנולוגי קצר.  מדחף הכנפיים המקובל של כלי שייט ימיים בנוי מ-3-4 להבים והוא דומה ללהבים של מאוורר ביתי. להבים מן הסוג הזה מפעילים גם  את הטורפדו המצוי בשימוש מבצעי בים במשך עשרות שנים. בשיטת ההנעה “הרגילה” קיימים שני חסרונות עקרוניים. האחד –  כיוון שהמדחף “טוחן” את המים נוצרות בועות המצביעות בדיוק על מהירות השיוט ועל כיוונו. השני –  “חיתוך” המים יוצר מעין ואקום מאחורי המדחף ומגביל מאוד את אפשרויות הגברת מהירות השיוט מעבר לסף מסוים. וככל שגוברת מהירות הסיבוב  למלוא רוחב כנפי המדחף, גם כאשר חלקים מכנפי המדחף יוצאים לעתים אל מחוץ למים,  כך גובר כוח הגרר השלילי היוצר בלימת התאוצה קדימה.

ההפעלה של כלי שיט ימיים בשיטה החדשה מאפשרת הגדלה משמעותית של מהירות השיוט מתחת לפני הים תוך צמצום משמעותי של רעשי ה”בעבוע” המתרחשים בעת הפעלת המדחפים בשיטה הקיימת . לכך יש לפחות שתי תוצאות מבצעיות משמעותיות ביותר. ראשית – בגלל המהירות הגבוהה יכול כלי השייט להגיע לטווחי פעילות גדולים יותר מבלי להגדיל את צריכת הדלק. כלומר: באותה כמות דלק ניתן להגיע רחוק יותר.  השני – ככל שמצטמצמים רעשי הבעבוע קשה יותר לכלי שייט עוינים  לאתר את הצוללת באמצעות מערכות הסונאר שלהן ולפגוע בה עוד בטרם השלימה את משימה המבצעית.

 

צילום:

המדחף “הסילוני” הבולם את תופעת הבעבוע ומגדיל את מהירות השיוט

.

 

 

 

cavitating  = בעבוע

 


[1] Rapid Airborne Mine Clearance System

[2]Underwater Express program

[3]Northrop Grumman and General Dynamics Electric Boat