הביקוש למערכות מזל”טים כמאיץ לפיתוח מטעדים קלי משקל

הביקוש למערכות מזל”טים כמאיץ לפיתוח מטעדים קלי משקל

spider suasכוחות תגובה ראשונה (first responders) והגנת המולדת – HLS  – בעולם בוחנים כיום שימוש במזל”טים בתחום ה-HLS. מפת הדרכים של האיחוד האירופי לשנת 2013, למשל, מתארת תוכנית לשילוב כטב”מים בתעופה אווירית. בהתאם למפת הדרכים, המטרה היא לאפשר טיסת  כטב”מים המבוקרים מרחוק  במרחב האווירי הכללי, במגבלות מסוימות – עד שנת 2016,  והשגת יכולת תפעולית מלאה בשנת 2020.

מאת מיכאל ערמון

כוחות הגנת המולדת והמגיבים הראשונים המעוניינים בכטב”מים זקוקים למערכות קלות משקל הניתנות לפריסה ושיגור תוך דקות, ואשר ניתנות לציוד ביכולות מודיעין וסיור עבור שעות היום והלילה, כולל עקיבה אחר מטרות ומחווני לייזר.

זאת – בנוסף לכך שכוחות הגנת המולדת (HLS) מצוידים כבר במגוון כלי נשק, חליפות בליסטיות, וכד’, הגורמים לתעשיית הכטב”מ לפתח פתרונות מזל”טים קלי משקל המובילים בתחומם.

כך, הדרישה למזעור כטב”מים ומטעדים הפכה להיות אבן בוחן לחברות כטב”מ בעולם. חברה שאינה עומדת בקצב ההתפתחות עלולה למצוא את עצמה מחר מחוץ לתחום.

מזעור כטב”מים תוך הפחתת 90% או יותר בהשוואה לגרסאות המוקדמות, והדרישה למערכות קלות משקל בעלות ביצועים זהים, יצרה מהפיכה שלמה במגזר מערכות המיני- והמיקרו- כטב”מים.

תקציבי מו”פ של מאות מיליוני דולרים מושקעים במזעור ויצירת מטעדים חדשים עם יכולת תצפית יומם ולילה ומחווני לייזר – הכול באותו מטעד.

לאחרונה, חברת Aerovironment השיקה גרסה חדשה של מערכת מזל”ט ה-WASP הכוללת מטעד mantis, בעל יכולת פעולה ביום ובלילה ומחוון לייזר – כאשר כל המטעד שוקל 275 גרם בלבד. בישראל, חברות מטעדים שונות כגון NextVision מציעות מטעדים בעלי משקל דומה (ה-MicroCam D של Nextivision שוקל 100 גרם בלבד).

הדרישות המוגברות מכלי טייס בלתי מאוישים הביאו לזינוק משמעותי בטכנולוגיה ובגישה לפתרון בעיות ייצוב ועקיבה במטעדים קלי משקל. מטעדים ישנים אשר שקלו מספר  קילוגרמים  עברו שינויים ופיתוחים משמעותיים ושוקלים כיום כמה מאות גרם.

הוכנסו עדכונים הן בהיבט המכאני והן בהיבט הייצוב. בהיבט המכאני נעשה מעבר משימוש במתכת לשימוש בחומרים מרוכבים. בהיבט הייצוב, נעשה מעבר מייצוב אלקטרו מכאני של מערכת המרכב לייצוב אלקטרוני באמצעות חיישן.

התפתחות מרכיבי המחשוב בהתאם לחוק מור אפשרה לנו לחשב את האלגוריתמים תוך השגת הקצבים העצומים הנדרשים עבור ייצוב.

הדרישה לכטב”מ בעל אוטונומיה מלאה המסוגל להתמודד עם מכשולים ולפעול עצמאית במשימות עתירות סיכונים הציבה דרישה לביצועים מוגברים ומטעדים מגוונים. על-כן, אנו רואים כיום לא רק מטעדים אלקטרו-אופטיים אלא גם מטעדים בעלי ספקטרום רחב, מטעדי ל”א, ומטעדים המאפשרים גילוי ומתן התרעות מפני מכשולים ואיומים.

בעתיד הקרוב נראה מטעדים קטנים עוד יותר שימומשו תוך שימוש במכ”מ, לייזר ומערכות תרמיות. מדובר כאן במערכות שמשקלן פחות מ-100 גרם. התפתחויות אלו גורמות לשינוי בתפיסה התפעולית של מזל”טים. אנו עשויים לראות בקרוב מזל”טים זעירים הפועלים בזירה האורבאנית, תוך הקניית מודעות מצב משופרת עבור פעולות בתוך מבנים ובשטח הפתוח. בשטחים פתוחים אנו עשויים לראות מזל”טים מעופפים בעלי עמידות גבוהה, המאפשרים הצגה מתמדת של תמונות מודעות מצב הסביבה העירונית; זאת- בנוסף לנחילי מזל”טים אוטונומיים באופן מלא, שביכולתם להשלים את משימתם באופן עצמאי תוך טיפול עצמאי במכשולים השונים.

התפתחויות אלו יתאפשרו במידה רבה בזכות תקציבי מו”פ נרחבים הכוללים הקצבות מוגדלות המכוונות לצמצום משקל המערכות עבור כוחות ה-HLS.

מיכאל ערמון מכהן כמנכ”ל Innocon